דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת מצורע – כוח הדיבור צרעת נגרמת מדיבור רע חז"ל מלמדים אותנו שנגעי צרעת באים על עוון של דיבור לשון הרע ( אבות דרבי נתן פרק ט) : "מספרי לשון הרע נגעים באים עליהם, שכן מצינו באהרן ומרים שספרו לשון הרע במשה ובאת עליהם הפורענות". וכן מופיע בתלמוד הירושלמי תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ב הלכה א "אמר רבי יצחק: [ויקרא יד, ב] " זאת תהיה תורת המצורע". זאת תורת המוציא שם רע ". וצריך להבין מה הקשר בין עונש הצרעת ללשון הרע? למה דווקא מי שדיבר רעה על חבירו נענש בצרעת?   לשון עצירה הצרעת איננה סתם עונש, "צרעת" בחילוף אותיות זה "עצרת". הצרעת גורמת לאדם לעצור ולהתבונן במעשיו. אם הוא לא הצליח לעצור בדיבורו, הוא יעצור כעת שבוע ויתרחק מחבריו ויחשוב בדעתו על מעשיו. יחשוב על מה הוא דיבר והשחית. על כל מה שהוא הפריד בין בני האדם.     התיקון של המצורע אחרי שהמצורע עובר את התהליך התיקון. אומרים בחסידות שה"נתק" הופך ל"תיקון", וה"נגע" הופך ל"עונג". המצורע גרם להרחקה בין אנשים על

בס"ד תזריע מצורע - המטמון שבייסורים מטמוניות בנגע הצרעת צרעת שנוחתת על אדם, זה אחד הדברים הפחות נעימים שקורה בחיים. גם בקירות הבית שיש כתמים בצבעים עזים זה לא הדבר הכי נעים. התורה מתארת מציאות כזו (ויקרא יד, לג-לה) :                 "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם: וּבָא                     אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת :" במחשבה ראשונה עולה שזה עונש על מעשים שליליים שאדם עשה בתוך ביתו, אך רש"י באופן מפתיע כותב:            " בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של              זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ                הבית ומוצאן ".   הצרעת היא שכר או עונש ננסה לשאול כמה שאלות כדי להבין את הדברים: א.   למה שה' יגרום לאדם לסבול בצרעת בשביל שיקבל מטמוניות, אם ה' רוצה לזכות אותנו, שיימצא דרכים יותר נעימות ופשוטות? ב.   חז"ל

בס"ד פרשת תזריע – מאמין וזורע זריעה, חטאת ועולה פרשתנו פותחת בתיאור טומאת היולדת (ויקרא יב, א-ב) : " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:... וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן":   ויש לשאול על   פסוקים אלו: א. למה כתוב בלשון "אשה כי תזריע", למה לא כתוב "אשה כי תלד"? ב. עוד צריך להבין למה אישה צריכה להביא קורבן חטאת וקורבן עולה על הלידה שלה, מה היא עשתה, הרי לידה זה הדבר המשמח ביותר שיש, מה היא אשמה?   לידה שווה זריעה נראה לומר, שאישה שהחליטה ללדת הוא ממש זורעת . כפי שהחקלאי זורע זרעים ואיננו יודעים כיצד הצמח יגדל, כך ההחלטה להוליד ילד לעולם זו זריעה. אינני יודעים כיצד הילדים יצאו החוצה: האם הילד יהיה בריא או חולה, חכם או טיפש, יפה או מכוער, צדיק או רשע. האם יהיה לנו מספיק כסף כדי

בס"ד פרשת תזריע – היחס למדינת ישראל היחס למדינה ישנו דיון גדול בשנים האחרונות בתוך הציבור הדתי והחרדי, האם מדינת ישראל היא מעשה ה' או חלילה מעשה שטן. האם היא "ראשית צמיחת גאולתנו" או "ראשית צניחת גאולתנו"? ברצוני להציע תשובה לכך מתוך הפרשה.   תהליכים הפוכים בלידה בפרשתנו מסופר על שתי קורבנות שמקריבה היולדת: חטאת ועולה. במהלך הלידה מתרחשים שני אירועים משמעותיים אך הפוכים במשמעותם: א. הלידה מלווה במציאות לא נעימה - דם, זעקות בכי ואוירה מתוחה. ב. נשמה חדשה שמגיעה לעולם.   התורה מחנכת אותנו להתייחסות מורכבת לאירוע הזה. היולדת מביאה שני קורבנות: א. קרבן חטאת - על מצבה הפיזי הנמוך שטימא אותה, על הכאב, הבכי, המשבר, ואף שאולי גרם לה להישבע שלא ללדת שוב (כדברי רשב"י בגמרא נדה לא ע"ב). ב. קרבן עולה - שבו היולדת מתעלה בעקבות המעמד הרוחני המשמעותי שהייתה שותפה לו, יצירת חיים חדשים.   התורה אינה מתעלמת מהאירועים הסביבתיים שהיו בלידה, אולם מחנכת אותנו לראות את התגלות וההתעלות ששורה בעקבותיהם.   הכרת הקשיים והתקרבות ליעד

 בס"ד פרשת תזריע – החטא שבלידה טומאת היולדת פרשתנו פותחת בפסוק: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא ". מפסוק זה רואים שתהליך הלידה מלווה בטומאה . ויש לשאול , מדוע לידה מטמאת, הרי לידה היא שיא הופעת החיים, עת יורדת נשמה חדשה משמים ומתחילה את צעדיה הראשונים בעולם הזה. הטומאה קשורה בדרך כלל בחסרון חיים (באופן החמור ביותר זו טומאת מת), ואילו כאן – חיים חדשים מתגלים. וטומאה זו על שום מה באה?   קורבן חטאת ליולדת בהמשך הפסוקים אנו קוראים את הפסוק: "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת ". ויש להבין מדוע היולדת צריכה להקריב קורבן חטאת? האישה זה עתה קיימה את הדבר הגדול ביותר, השתתפות עם הקב"ה בנתינת חיים לעולם. איזה חטא חטאה היולדת? כבר תלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי שאלוהו שאלה זו, וענה להם (נדה לא ע"ב) : "בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן". רב יוסף מקש