דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת ויחי - למה דווקא אפרים ומנשה ? המנהג לברך את הילדים מנהג מקובל ונפוץ הוא לברך את הבנים בליל שבת בברכה הלקוחה מפרשתנו (בראשית מח', כ') : "ישִׂמךָ א‑להים כאפרים וכמנשה" (ו"ישימֵך א-להים כשרה רבקה רחל ולאה" - לבנות), ולאחר מכן לברכם ב"בברכת כהנים", דהיינו "יברכך ה' וישמרך" וכו'. כבר רש"י במקום כותב: "הבא לברך את בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך א-להים כאפרים וכמנשה". מנהג זה מופיע לראשונה בסידורו של ר' יעקב מעמדין, אבל התפשט מהר מאד ברוב קהילות ישראל.   מדוע דווקא אפרים ומנשה? נעסוק פה בשאלה מדוע נוהגים לברך את הבנים בנוסח "כאפרים וכמנשה"? וכי אין אישים אחרים בתנ"ך המהווים דוגמה לילדים? למה לא לברך אותם "כאברהם יצחק ויעקב" (במקביל לבנות שלגביהן מזכירים את האמהות)? או כשמות השבטים? האם אפרים ומנשה עשו מעשים כל כך מיוחדים כדי שנזכירם בכל ליל שבת? לשאלה זו, ברצוני להביא 5 תשובות שונות כאשר כל תשובה פותחת צוהר חדש ומעניין בפני עצמו.   א.          יזכו חינו

  בס"ד פרשת בראשית - מנחתו של קין במה חטא קין? בפרשתנו מובא שה' לא שעה למנחתו של הבל (ד, ג-ה) : וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ, וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה ".  והשאלה שעולה היא מדוע ה' לא קיבל את מנחת קין? נביא 5 תשובות מהפרשנים לשאלה, ונציע הסבר נוסף:   א.   פגם בקורבן של קין הרבה מהפרשנים פירשו שה' לא קיבל את מנחתו משום שקורבנו לא היה מושלם. כן כתב רש"י (ד, ג) : "מפרי האדמה - מן הגרוע ". וכעין זה כתבו הספורנו, הדר זקנים ועוד פרשנים. יש שפירשו (עיין בספר העיקרים מאמר ג, טו) שהחטא היה שהביא מפירות האדמה ולא מפירות העץ שהם משובחים יותר.   ב.   פגם בכוונתו של קין הרד"ק והאלשיך ביארו שהפגם היה באופן ההקרבה , שקין לא כיוון למסור את נפשו בקורבן, כפי שעשה הבל. לפי זה, ניתן להסביר את שמותיהם של קין להבל: קין מלשון "קנין", ו"הבל" משמעותו ריק. קין חש בעל קניין ולכן לא התמסר להקרבה, ולעומתו הבל שהחשיב את עצמו כהבל, בענווה ושפלות