רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית אבן עזרא

פרשת עקב - לאן נעלם קרח?

תמונה
  בס"ד פרשת עקב – לאן נעלם קרח? הרב הלל מרצבך      מדוע דווקא דתן ואבירם מוזכרים? בתיאור מותם של קרח מצוין לנו בפרשת קרח כך (במדבר פרק טז, כז-לב) : "וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב, וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם: ... וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ". אך בפרשתנו כאשר משה רבנו מנסה לתאר את האירוע שהתרחש באותם ימים הוא מספר כך (דברים יא, ו) : "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל   הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל": והשאלה הזועקת היא היכן קורח, מדוע משה רבנו לא מזכיר את קורח היוזם של כל המרד נגדו שאף הוא נענש בבליעת האדמה? ועוד יש לשאול מדוע בספר תהילים בתיאור דור המדבר מופיע הפסוק ( תהלים קו, יז) : "תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע ...

פרשת נשא - לא להתרגל לעוולות

תמונה
 בס"ד פרשת נשא – לא להתרגל למציאות שלילית   בפרשתנו ישנן שתי פרשיות הפוכות. פרשת סוטה ופרשת נזיר. ·       פרשת סוטה – אישה שסטתה מדרך הישר, ונהגה כמנהג בהמות. ·       פרשת נזיר – אדם שמחליט לפרוש מדרך כל הארץ, ומתנהג בדרך של קדושה והתנזרות.   וצריך להבין , לכאורה שתי התנהגויות לא נורמליות, שונות מהנורמה. מדוע הן הובאו יחד? הגמרא מביאה את שאלת הסמיכות בין הפרשיות (סוטה דף ב עמוד א) : "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין ". ויש לשאול : מדוע חז"ל ראו צורך להזהיר, כל כך שמי שראה משהו כבר צריך ללכת לקיצוניות השנייה? הרי זה גם חוסר איזון?   התשובה הראשונה, שצריך איזונים - יש לנקוט כדרכו של הרמב"ם בשביל הזהב (הל' דעות פ"ב ה"ב) שכאשר אדם מגיע לאיזו מידה שלילית עליו לדבוק בקצה השני ובכך להגיע לאיזון . קיצוניות היא לא טובה ואף מסוכנת, אך היא הכרחית כדי להרפא ממציאות עגומה.   ניתן להעמיק יותר, ולומר שאחד הדברים המסוכנים זה השלמה עם מצב שלילי . מלמדת אותנו התורה, אם ראית משה...

פרשת עקב - העינוי במן

תמונה
 בס"ד פרשת עקב - העינוי במן למה המן נחשב עינוי? בפרשתנו מובא הציווי לזכור את תקופת המדבר (דברים פרק ח, ב-טז) כאשר משה רבנו סוקר לפני בני-ישראל את ימי נדודיהם במדבר, הוא מציין גם את המן שאכלו ארבעים שנה. פעמיים נזכר המן בפרשתנו, ובשתיהן מדגיש משה רבנו שאכילתו הייתה סוג של עינוי: " וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם... הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ:" אכן, בני-ישראל התלוננו על המן והתבטאו עליו במילים: " ועתה נפשנו יבשה אין כל, בלתי אל המן עינינו ". וכן: " ונפשנו קצה בלחם הקלוקל ". הדבר מעורר תמיהה, שהרי התורה מתארת את טעמו המופלא של המן - " וטעמו כצפיחית בדבש ". חז"ל מוסיפים ומסבירים, שהמן היה מזון אלוקי מופלא, שאדם היה יכול לחוש בו את כל הטעמים שבעולם,...

פרשת מטות - למה דווקא חצי שבט המנשה?

תמונה
 בס"ד פרשת מטות - למה דווקא חצי שבט מנשה? בפרשתנו מסופר על בקשת בני שבט גד וראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי. משה בהתחלה מסרב, אך אח"כ הוא מסכים בתנאים מסוימים. אך לפתע מתווסף חצי שבט משנה לסיפור. וקופצת השאלה, איך חצי שבט מנשה קשור לראובן וגד?   נציע כאן שבעה הסברים לשאלה זו: א.    המדרש (רבה פד, כ) מתרץ ששבט מנשה נענש, שנחלתו תתחלק ל-2 חלקים, משני עברי הירדן. עונש כל כך שמנשה (בן יוסף) רדף אחרי השבטים בגניבת הגביע של יוסף, וגרם להם לקרוע את בגדיהם ל-2.   ב.    תלמיד רס"ג (הובא בדעת מקרא עמ' שצ, הערה 32) , כותב שמכיר בן מנשה ירש מסבו יוסף שטחים שלו כשליט מצרים, שהיו בארץ הגלעד, ומכיר קרא להם גלעד, על שם בנו גלעד. ועכשיו הם באו לנחול חלקם.   ג.     הרמב"ן מתרץ: "ראה {משה} שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם וביקש מי שירצה להתנחל עמהם, והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם".   ד.    האבן עזרא מיישב, שכל הזמן חצי שבט מנשה היה יחד עם שבטי ראובן וגד, אך לא הוזכרו בסיפור, מש...