דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד  פרשת דברים – תפסיק להתבכיין הרב הלל מרצבך   ·       בתיאור משה את התקופה במדבר הוא מביא לנו תוכחות בדרך רמז. אך על חטא המרגלים הוא אינו פוסח, הוא מתאר באופן נוקב את מה שהתרחש שם. יש שם תוכחה קשה כלפי עם ישראל ( דברים פרק א, יט-מ) : o      וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: o      וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ: וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ: o      וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְ...

בס"ד פרשת וירא – למה לבקש עצה כשה' ציווה? בפרשתנו מובא שה' ציווה את אברהם אבינו לקיים את מצוות ברית המילה לו ולזרעו. המדרש (בראשית רבה, מב) מספר לנו שאברהם אבינו התייעץ עם שלושת חבריו (ענר, אשכול וממרא) האם לקיים את הציווי שה'   לעשות ברית המילה: "בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם לִמּוֹל, הָלַךְ וְנִמְלַךְ בִּשְׁלשֶׁת אֹהֲבָיו". והשאלה הזועקת היא, למה אברהם מבקש עצה מחבריו על מצוות ברית המילה, הרי ה' ציווה אותו לכך? תשובות רבות לכך ניתנו בפרשנים השונים. אחת התשובות לכך הביא הרב קוק (מדבר שור, כא) שהסביר שאברהם חשש שאנשים יתרחקו ממנו בעקבות ברית המילה, כי יחששו שזה יחייב גם את אותם לבצע ברית המילה, והתייעץ איך הוא יכול לעשות זאת בלי לגרום לאנשים להתרחק מדרך האמונה שהוא הנחיל לעולם. וחשבתי לנסות להציע אולי תשובה נוספת: אברהם התייעץ   מתוך ענווה, כדי שלא יקנאו בכך שהוא כעת קיבל מצווה מיוחדת לו ולזרעו, וכביכול מתנשא מהם. מעין התייעצות שאבא מתייעץ עם בנו הקטן אחרי שהוא כבר החליט מה לעשות בעניין מסוים. סוג של שי...

בס"ד  פרשת אמור - בין שעורים לחיטים בפרשתנו מובאת מצוות ספירת העומר . הספירה היא תהליך של עליה והתקדמות מחג יציאת מצרים לחג מתן-תורה.  על מצווה זו יש לשאול מספר שאלות : 1.    מדוע אנו סופרים את הימים שעברו עלינו מחג פסח, ולא את הימים שנותרו לנו עד חג שבועות, הרי מטרת הספירה לשאוף ולצפות לחג מתן-תורה, והיה יותר הגיוני לספור ספירה הפוכה (ביום הראשון עוד 49 יום שבועות, ביום השני עוד 48 יום שבועות וכן הלאה)? 2.    מדוע אנו סופרים לעומר , הרי קורבן העומר הוקרב בפסח, וכעת עינינו כלפי שבועות? 3. מדוע אנו מקשרים בין הקורבנות לספירה, ולא סופרים מפסח לשבועות?   קורבן העומר מול קורבן שתי הלחם    הגמרא (מנחות סח ע"ב) מבארת שקורבן העומר וקורבן שתי הלחם באים מן התבואה החדשה , קורבן העומר מן השעורים וקורבן שתי הלחם בא מן החיטים. מפורסם במקורות ששעורים הם מאכל בהמה, לעומת זאת חיטים הם מאכל אדם.    האדם הוא דרגה אחת מעל דרגת הבהמה, האדם הוא מדבר וחושב, לעומת הבהמה שפועלת ע"פ אינסטינקטים. השעורים מבטאות לנו רמה פחותה מהחיטים, את ה...

  בס"ד פרשת כי תשא – כוחה של תשובה   שאלה : מה הרגע הכי גבוה רוחנית שזכה לו איזה אדם פרטי מאז בריאת העולם? נראה לי שהתשובה , אחרי שמשה רבנו אומר: "הראני נא את כבודך". אותם רגעים שה' אומר למשה ( שמות לג כב-כג): "וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי ... וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ". (הרמב"ם כותב שזה לא כפשוטו).- כשמשה זוכה לראות את אחוריו של ה' אחרי משבר חטא העגל. זה השיא הרוחני הכי גבוה שאפשר לזכות לו בעולם הזה.   השאלה העולה: למה אחרי חטא העגל הקשה והנורא, כשעם ישראל כמעט הוכחד כליל, ה' מחליט לגלות את סודותיו הכי כמוסים למשה, "וראית את אחורי", סוד י"ג מידות, קרן עור פניו? איך זה שאחרי המילים הקשות שה' אומר על עם ישראל (שמות לב ט-יא): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:" הוא יוצר שינוי של אהבה כל כך גדולה, ו מגלה למשה את הגילויים הכ...

  בס"ד פרשת נצבים - בשמים או מעבר לים פעם פגשתי חבר, ששאלתי אותו למה אתה לא מקפיד על תפילת מנחה, והוא ענה לי: "כל אחד מקיים מה שהוא יכול! אפילו משה רבנו חטא!"   בפרשתנו מובא עידוד לבני ישראל, לקיים את התורה (דברים פרק ל, יא-טו) : "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:   לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:   וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:   כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".   יש לשאול שאלה, מדוע התורה כותבת גם שהיא "לא בשמים" ואח"כ "לא מעבר לים" מה החידוש בכך? הרי אם היה כתוב שהיא לא "מעבר לים" קל וחומר שהיא לא בשמים, וזה היה כבר מספיק?   וחשבתי לענ"ד, שאולי ניתן להסביר, ששתי האמירות הללו הם כנגד שתי טענות שונות שיש ליצר הרע, למה לייאש א...