רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית סיפור

פרשת פינחס - מילה תרתי משמע

תמונה
  בס"ד פרשת פינחס – מילה תרתי משמע הלל מרצבך ע"פ רעיון ששמעתי מדודי הרב דן מרצבך זצ"ל פתיח פעם נשאלתי על ידי אחת מבנותיי: "אבא, למה אסור להגיד מילים לא יפות, זה סתם מילים?" חשבתי קצת, וניסיתי לענות לה: "כשאנו מדברים מילים לא יפות, זה משפיע על ההתנהגות שלנו, כי לדיבור יש כוח!".   שני איברים ללא בן זוג כמעט לכל איבר בגוף יש לו מקבילה: 2 ידיים, 2 רגליים, 2 אוזניים, 2 עיניים, 2 נחיריים. חוץ משני איברים: הלשון, ואיבר המילה. החיד"א ( חומת אנך ויגש אות ו) מבאר שבשני איברים אלו עיקר יצר הרע: "עיקר היצר במעור ובלשון". ועוד כתב (חומת אנך במדבר אות א) : "והני בי תרי תרין דאינון חד דברית הלשון והמעור כחדא שריין. והפוגם ברית הלשון הוא פוגם ברית המעור". וכן כתב השל"ה הקדוש (שער האותיות, שתיקה) .   בלעם בכוח הדיבור וכוח העריות בפרשת בלק, רואים שבלעם מנסה לקלל את עם ישראל (כוח הדיבור) ולא מצליח, עד שמביא עליהם קללה דרך בנות מדיין, ועם ישראל פוגם בקדושת הברית שלו. כוח הדיבור וכוח העריות אינם נפרדים זה מזה גם בדמו...

פרשת נשא - הנקודה הקריטית בנפילה

תמונה
  בס"ד פרשת נשא - הנקודה הקריטית בנפילה הרב הלל מרצבך להפסיק לעשן מישהו שמגדיר עצמו כמעשן כבד סיפר לי לפני כמה זמן, שאבא שלו נפטר מסרטן. כששאלתי אותו: "נו, ואתה? למה אתה לא מפסיק לעשן? לא למדת מאבא?!". הוא ענה: "מאוחר מדי!". יש צד שהוא צודק, יכולת הבחירה הולכת ומתמעטת כשאדם כבר מכור.   מה אשם החוטא? בפרשתנו מסופר לנו על מקרה מזעזע של אישה סוטה (במדבר ה יב) : "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל". ריש לקיש, שהיה ראש השודדים לפני שחזר בתשובה מדייק מהפסוק ( סוטה ג, א ) : " אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: " אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ", תִשְׁטֶה כתיב".   האם יש בחירה חופשית מלחטוא? יש לשאול , אם אדם עובר עבירה רק אם נכנסה בו רוח שטות מדוע הוא אשם שחטא, הרי אין לו בחירה חופשית, והוא כבר לא שולט בעצמו? ועוד צריך להבין מה מקומה של הבחירה החופשית , אם אנו לומדים שבשעת עבירה נעלמת הבחירה ע"י רוח השטות? וצריך לומר, שאכן בשעת החטא לפעמים זה קצת מאוחר מדי. עיקר ה...

פרשת ראה - אחריות היחיד על הכלל

תמונה
פרשת ראה – אחריות היחיד על הכלל הרב הלל מרצבך פרשתנו פותחת בפסוק (דברים פרק יא, כו-כח) : " רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה:  אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:". ותמהו הפרשנים מדוע פותחת בלשון יחיד (ראה) ועוברת ללשון רבים (לפניכם, תשמעו). תשובות שונות נתנו בזה. החתם סופר ביאר שמרמז על מה שכתוב בגמרא (תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א) :   "ת"ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה".   וכן נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ד) שכל אדם צריך להבין את גודל האחריות שלו בכל מעשה שהוא עושה. כל אחד צריך לדעת אם גודל האחריות שיש למעשיו שהם משפיעים לא רק עליו אלא על כל העולם כולו.   כל הצרות הם בגללנו הרב חיים קנייבסקי שליט"א אמר פעם שכל אחד צריך לדעת שכל הצרות שקורות בעולם הם בגללו, משום שיש לנו אחריות על הכלל שלא חזרנו בתשובה כראוי....

פרשת מטות - לעשות רק לשם שמים

תמונה
 בס"ד פרשת מטות – לעשות רק לשם שם שמים בפרשתנו מסופר על כך שפונים שבט ראובן וגד למשה בבקשה לקבל את עבר הירדן המזרחי. ויש לשאול מדוע התורה מאריכה לפרט לנו את כל הדו שיח בין משה לבין השבטים. מה הם אמרו, ומה הוא ענה להם, ומה הם אמרו לו ומה הוא ענה להם, מה הוא אמר להם ומה הם ענו להם. במשך 33 פסוקים מתנהל דו שיח שהוא לא מובן.   כפי שכתוב בפסוקים (במדבר פרק לב א-לג).בהתחלה יש הרקע לבקשה " וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה:"   לאחר מכן הם באים ומבקשים ממשה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּע...

פרשת בלק - הרחמים שמגיעים ממידת הדין

תמונה
  בס"ד פרשת בלק – מידת הדין שהופכת לרחמים -        השבת אנו קוראים על קללות בלעם. שה' הפכם לברכה. -        הגמרא (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א) כותבת שבלעם היה מוכשר וידע את הרגע שה' כועס בו: o      "דתניא: ואל זועם בכל יום. וכמה זעמו? - רגע... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה: ויודע דעת עליון... מלמד, שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה... וכמה רגע? - ... רגע כמימריה ". -        וכותבים התוספות שם איזו קללה אפשר להגיע ברגע אחד, ועונים: "יש לומר כלם ." -        אותה מילה "כלם" התהפכה לבלעם למילה " מלך " בחילוף אותיות. וזה מה שהוא אומר ( במדבר כג כא) : " לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". הקללה נהפכה לבריכה על ידי שהמילה "כלם" הפכה למילה "מלך". -        ויש לשאול : אם ה' רוצה להתעלם מה...