דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת ראה – אחריות היחיד על הכלל ·      פרשתנו פותחת בפסוק (דברים יא, כו-כח) : " רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". ·      ותמהו הפרשנים מדוע פותחת בלשון יחיד (ראה) ועוברת ללשון רבים (לפניכם, תשמעו)? ·      תשובות שונות נתנו בזה. החתם סופר ביאר שמרמז על מה שכתוב בגמרא (קידושין דף מ עמוד א) :  "ת"ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה".   ·      וכן נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ד) שכל אדם צריך להבין את גודל האחריות שלו בכל מעשה שהוא עושה. ·      כל אחד צריך לדעת אם גודל האחריות שיש למעשיו שהם משפיעים לא רק עליו אלא על כל העולם כולו. ·      גם בצד החיובי כך. במעשה אחד ניתן לשנות את העולם. כדברי הגמרא (יומא פו עמוד ב) :  "תניא, היה רבי מאיר אומר: גדולה תשובה, שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כו...

 בס"ד פרשת מטות – לעשות רק לשם שם שמים בפרשתנו מסופר על כך שפונים שבט ראובן וגד למשה בבקשה לקבל את עבר הירדן המזרחי. ויש לשאול מדוע התורה מאריכה לפרט לנו את כל הדו שיח בין משה לבין השבטים. מה הם אמרו, ומה הוא ענה להם, ומה הם אמרו לו ומה הוא ענה להם, מה הוא אמר להם ומה הם ענו להם. במשך 33 פסוקים מתנהל דו שיח שהוא לא מובן.   כפי שכתוב בפסוקים (במדבר פרק לב א-לג).בהתחלה יש הרקע לבקשה " וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה:"   לאחר מכן הם באים ומבקשים ממשה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּע...

  בס"ד פרשת בלק – מידת הדין שהופכת לרחמים -        השבת אנו קוראים על קללות בלעם. שה' הפכם לברכה. -        הגמרא (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א) כותבת שבלעם היה מוכשר וידע את הרגע שה' כועס בו: o      "דתניא: ואל זועם בכל יום. וכמה זעמו? - רגע... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה: ויודע דעת עליון... מלמד, שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה... וכמה רגע? - ... רגע כמימריה ". -        וכותבים התוספות שם איזו קללה אפשר להגיע ברגע אחד, ועונים: "יש לומר כלם ." -        אותה מילה "כלם" התהפכה לבלעם למילה " מלך " בחילוף אותיות. וזה מה שהוא אומר ( במדבר כג כא) : " לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". הקללה נהפכה לבריכה על ידי שהמילה "כלם" הפכה למילה "מלך". -        ויש לשאול : אם ה' רוצה להתעלם מה...

 בס"ד פרשת בלק – להיות שולט או נשלט? -        פרשתנו פותח בכך שבלק פנה אל בלעם לקלל את עם ישראל. -        הגמרא במסכת ברכות כותבת שבלעם ידע לכוון את השעה שהקב"ה כועס , ועשה ה' אתנו חסד ולא כעס באותם ימים. -        הגמרא שואלת: "כמה כעסו של הקב"ה?" ועונה: " רגע !" ושוב שואלת: "כמה זמן זה רגע?" ועונה: " כמימרה " (כזמן אמירת המילה רגע). -        התוספות על הגמרא מנסים להבין איזה מילה אפשר להגיד כל כך מהר? ועונים: בלעם רצה לומר את המילה " כלם !!!" בשנייה שה' יכעס. -        ונראה להסביר שבמקום המילה " כלם !" יצא לבלעם המילה " מלך !" אנחנו עם של מלכים. וכפי שאמר בלעם: "ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: " -        המילה "כלם" היא מורכבת מראשי התיבות: כבד, לב, מח . – הכבד מבטא את התאוות שהם שולטות על הרגש והחשיבה. -        לעומת זאת המילה "מלך" מראשי התיבות:...