דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת יתרו – תפקידם של עשרת הדברות לשם מה נאמרו עשרת הדברות? בפרשתנו מסופר על מעמד הר סיני, ובו פירוט עשרת הדברות שנצטווינו בהם. מעמד המרגש והחשוב בהיסטוריה האנושית בו הא-ל נפגש עם בני האדם. אך יש לשאול : מה החידוש בעשרת הדברות, הרי כל הדברות הן די פשוטות. אחרי יציאת מצרים צריך לחדש כאלו חידושים פשוטים?! בני ישראל ראו את יציאת מצרים, ראו שאין אלוקים אחרים, כבר הצטוו במרה על השבת, כבר בקורבן פסח הפנימו חשיבות המסורת והקשר עם ההורים, כבר יודעים כמה נורא הוא הניאוף שראו במצרים, כמה נורא להרוג סתם אנשים, כמה נורא לגנוב, אז למה צריך לכתוב זאת? איזה מסר גדול יש בעשרת הדברות הללו? במפגש ההיסטורי הגדול ביותר בין אלוקים לבני האדם, היינו מצפים למסרים שמימיים של דבקות אלוקית גבוהה, של התקדשות, של הבעת דרישה למסירות נפש לעשות רצונו, או לפחות להעברת מסרים של סודות התורה, אך נקודות כה פשוטות?! לשם כך הגענו למעמד הר סיני?   א.          חיזוק הדברים הפשוטים אכן, דווקא את הדברים הפשוטים צריך לחזק, ובהם צריך להתחזק. חשוב לחזק את הנקודות הבסיסיות הידועות. כדברי הרמח"ל

 בס"ד פרשת בא – למה להתעלל במצרים? למה להתעלל? בפרשתנו כתוב מהי מטרת המכות שה' מביא על המצרים (שמות פרק י פסוק ב) : "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'". ולכאורה יש לתמוה , מדוע צריך לספר על ההתעללות של ה' במצרים? מדוע לא לספר על הניסים שנעשו לבני ישראל שיצאו ממצרים? מה העניין לספר ולפרט על התעללות שעברו המצרים? האם אנו עם שרוקדים על דמם של שונאינו? ובכלל צריך להבין למה ה' נתן למצרים 10 מכות קשות וכואבות? לשם מה זה הועיל למישהו? אם בני ישראל יצאו משם זה כבר מספיק? האם אנחנו כמו בני דודנו שמחלקים סוכריות לילדיהם כשיש פיגוע? שרוקדים עם נשקים על הגגות כשיהודי נרצח? ה"כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ"?   לפני שננסה לענות, נעיין בהבנת המילים " הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם " ונראה שהובאו מספר פירושים למשמעות מילים אלו.   א.    מלשון התנשאות על ידי שרשת פעולות לדעת התרגומים אונקלוס ויונתן בן עוזיאל

  בס"ד פרשת ויצא – חוק או מוסר החוק לא קובע האם אנחנו בעד שמירה על החוק? - כולם יענו: "כן. חשוב מאוד לשמור על חוק" ויצטטו את אמרת חז"ל: "אלמלא מוראה איש רעהו חיים בלעו". אך מה נאמר על החוק בפולין שהופיע בסתו תרצ"ט (אוקטובר 1939): 1.     הפיקדונות היהודיים רוכזו בבנק והוקפאו, 2.     חל איסור להחזיק מזומנים מעל 2,000 זלוטי. 3.     כל יהודי חייב לענוד טלאי צהוב שבמרכזו מגן-דוד במקום בולט. 4.     יהודים נדרשו לסמן את חנויותיהם ולרשום את רכושם. 5.     הקהילות היהודיות חויבו בתשלומי מס כבדים, ולהבטחת פירעונם נלקחו בני-ערובה. 6.     נאסר על יהודים להחזיק במקלטי רדיו. 7.     הוטל עוצר על היהודים משעות הערב עד עלות השחר. 8.     חוקי נירנברג חלו גם עליהם. 9.     יהודים בגילאי 65-14 יצאו לעבודות כפייה. כמובן שיש חוקים ויש חוקים! אם נשאל: איך הנאציזם הגיעו לתופעה של הסכמה ציבורית של רצח של למעלה מ-18 מיליון בני אדם, למעלה מ-6 מיליון יהודים? התשובה הפשוטה היא כי זה מה שהחוק קבע! החוק הסביר והגדיר מיהו אדם ומיהו שפל מבהמה ולכן מו