דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת נשא - הנקודה הקריטית בנפילה הרב הלל מרצבך להפסיק לעשן מישהו שמגדיר עצמו כמעשן כבד סיפר לי לפני כמה זמן, שאבא שלו נפטר מסרטן. כששאלתי אותו: "נו, ואתה? למה אתה לא מפסיק לעשן? לא למדת מאבא?!". הוא ענה: "מאוחר מדי!". יש צד שהוא צודק, יכולת הבחירה הולכת ומתמעטת כשאדם כבר מכור.   מה אשם החוטא? בפרשתנו מסופר לנו על מקרה מזעזע של אישה סוטה (במדבר ה יב) : "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל". ריש לקיש, שהיה ראש השודדים לפני שחזר בתשובה מדייק מהפסוק ( סוטה ג, א ) : " אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: " אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ", תִשְׁטֶה כתיב".   האם יש בחירה חופשית מלחטוא? יש לשאול , אם אדם עובר עבירה רק אם נכנסה בו רוח שטות מדוע הוא אשם שחטא, הרי אין לו בחירה חופשית, והוא כבר לא שולט בעצמו? ועוד צריך להבין מה מקומה של הבחירה החופשית , אם אנו לומדים שבשעת עבירה נעלמת הבחירה ע"י רוח השטות? וצריך לומר, שאכן בשעת החטא לפעמים זה קצת מאוחר מדי. עיקר ה...

  בס"ד פרשת נצבים - נקודת הבחירה איך עוברים את הימים הללו "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם ". אנו עומדים כעת בשבוע האחרון של השנה. ישנו מתח סמוי באוויר. מה נאמר ומה נצטדק? איך נעבור את הבחינה? חודש אלול כבר כמעט בסופו ותיכף מגיע יום הדין אחריו עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. ושוב צצות המחשבות שאנו כבר מכירים אותן מהשנים הקודמות. במה השנה הייתי יותר טוב? איך הפעם באמת אצליח לחזור בתשובה? האם יכתבו אותי גם השנה לחיים? אין ספק שכולנו רוצים להיות יותר טובים. ובסך הכול אנחנו אנשים טובים. משתדלים להתפלל, משתדלים להיות מוסריים, משתדלים לתת צדקה, לשמור שבת וכשרות. אולי היו כמה נפילות פה ושם, אבל סך הכול אני בסדר. וביני ובין עצמי ידוע לי ששנה הבאה לא תהיה באמת שונה במיוחד. אז איך עוברים את הימים הללו באופן יותר משמעותי?   מי נכתב בספר הבינוניים? ננסה להציע כיוון כיצד למצוא את הדרך להתקדם נכון לקראת הימים הנוראים. חז"ל (ראש השנה דף טז עמוד ב) מלמדים אותנו שישנם שלושה ספרים שנפתחים בראש השנה: "שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, ...

בס"ד פרשת נצבים – ובחרת בחיים בפרשתנו ישנו ציווי: "ובחרת בחיים". וצריך להבין מה משמעות הציווי הזה? הרי כל אדם רוצה לחיות חיים טובים. מדוע צריך לצוות אותנו לבחור בחיים, וכי יש דבר כזה לבחור במוות?   מסופר על בעל החידושי הרי"ם, שבנו הרב אברהם מרדכי היה חולה מאוד ועמד על ערש דווי. ניגש אליו אביו ולחש לו באוזנו: "כתוב בתורה: 'ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך'". הבן אגר מאמצים מרובים וזכה להתחזק ולהתרפא. כשהחלים הסביר שכשהבין שה' דורש ממנו לחיות נלחם בכל הכוח לייצב את עצמו. לימים, נולד לו בנו, הרב יהודה אריה לייב מגור, בעל השפת אמת המפורסם.   אמנם זהו סיפור יפה על כוחות נפש אדירים. אך עדיין צריך להבין מדוע אדם רגיל מצווה לבחור לחיות, הרי זה הרגש הכי בסיסי וטבעי ביותר שקיים לנו?   ונראה לענות, שה' רוצה שנבחר לחיות חיים של משמעות . בכל רגע נתון, אנו נתונים בתוך מבחר של בחירות שונות. בדרך כלל אנו יודעים בשכלנו מהי הבחירה הטובה ומה הבחירה הפחות טובה, אך יש לנו יצר שמושך אותנו לכיוונים שונים. כנגד זה מצווה אותנו התורה תבחר את ...

 בס"ד פרשת קרח – לבחור איך לראות פתיח כששירתתי בצבא הייתי תקופה של הרבה פיגועים לצערנו הרב. היה לי חבר שמאלני. לאחר אחד הפיגועים הקשים בירושלים, אמרתי לו: "עם מי אתה רוצה לעשות שלום? עם מי שרוצח אותנו כל הזמן?". והוא טען: "זה בגללכם! אם היינו מביאים לערבים את יהודה ושומרון לא היו פיגועים". לא אכריע בשאלה הזו, אך קריאת המציאות נקבעת על פי רצונו של האדם. אמר לי פעם מישהו על אדם אחר: "הוא לא נותן לעובדות לבלבל את התיאוריה שלו!"   למה הייתה השואה למה הייתה שואה? – יש אומרים בגלל החילוניות שפשטה באירופה, יש אומרים בגלל שלא עלו לארץ, ויש אומרים הפוך בגלל שהתחילה הציונות. כל אחד בוחר כיצד להסתכל על השואה לפי השקפתו ותפיסת עולמו.   "עינו הטעתו" חז"ל מלמדים אותנו על קרח משהו מעניין: "וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זו? אלא עינו הטעתו". משפט זה מרתק בסגנונו ובשלל ביטויי הראיה שבו. והסביר ידידי הרב אבינדב אבוקרט, פקח הוא אדם שניחן בראיה מצוינת ולטווח רחוק, כהגר שנפקחו עיניה וכאדם וחווה שראו את המציאות העירומה. קר...

 בס"ד פרשת שלח לך – מבט אחר למציאות בפרשתנו מובא חטאם של המרגלים הידוע בחומרתו הרבה עד שהקב"ה מחליט לאחר החטא שהוא מכלה ומשמיד את כל עמ"י: " אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו: " (במדבר יד, יב)  ולאחר תחנוניו של משה מסכים הקב"ה לסלוח לכל עמ"י ולא להשמיד אותם ומסתפק בעונש שלא יזכו כל אותו הדור לראות את ארץ ישראל: " אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה: " (במדבר יד, כג) וכן קללה על כך שימותו כל אותו הדור במדבר: " במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי: " (במדבר יד, כט) . ולא מסתפק בכך ומוסיף להעניש את בניהם שיהיו כרועי צאן במדבר ארבעים שנה: " ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר: " (במדבר יד, לג) . כל זה עונשם של כל עמ"י אך המרגלים עצמם מתים במגפה נוראה כפי שכתוב: " וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה': " (במדבר יד, לז)   עונשים כבדים אלה לא מובנים לנו כשאנו באים לדון בחטאם של המרגלים, ע...