פרשת נשא - הנקודה הקריטית בנפילה

 בס"ד

פרשת נשא - הנקודה הקריטית בנפילה

הרב הלל מרצבך

להפסיק לעשן

מישהו שמגדיר עצמו כמעשן כבד סיפר לי לפני כמה זמן, שאבא שלו נפטר מסרטן. כששאלתי אותו: "נו, ואתה? למה אתה לא מפסיק לעשן? לא למדת מאבא?!". הוא ענה: "מאוחר מדי!".

יש צד שהוא צודק, יכולת הבחירה הולכת ומתמעטת כשאדם כבר מכור.

 

מה אשם החוטא?

בפרשתנו מסופר לנו על מקרה מזעזע של אישה סוטה (במדבר ה יב): "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל".

ריש לקיש, שהיה ראש השודדים לפני שחזר בתשובה מדייק מהפסוק (סוטה ג, א): "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: " אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ", תִשְׁטֶה כתיב".

 

האם יש בחירה חופשית מלחטוא?

יש לשאול, אם אדם עובר עבירה רק אם נכנסה בו רוח שטות מדוע הוא אשם שחטא, הרי אין לו בחירה חופשית, והוא כבר לא שולט בעצמו?

ועוד צריך להבין מה מקומה של הבחירה החופשית, אם אנו לומדים שבשעת עבירה נעלמת הבחירה ע"י רוח השטות?

וצריך לומר, שאכן בשעת החטא לפעמים זה קצת מאוחר מדי. עיקר הטרוניה כלפי האדם היא קודם החטא. שלב פריצות הגדרות. שם הייתה בחירה, ושם התחילה עיקר הנפילה.

 

אישה סוטה נענשת על תחילתה

המשנה (מסכת סוטה א, ד) מתארת את התהליך שהאישה הסוטה עוברת: "היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלם ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות ואומרים לה: "בתי, הרבה יין עושה! הרבה שחוק עושה! הרבה ילדות עושה! הרבה שכנים הרעים עושים! עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים".

אם נתבונן בדברי המשנה, אומרים לה: תנסי לבדוק מהיכן זה התחיל? איזה כללים פרצת? כי שם עוד הייתה לך יכולת בחירה. כעת זה כבר מאוחר מדי!

 

דרכו של יצר הרע

הגמרא מתארת את דרכו של יצר הרע (סוכה נב, א): "אמר רבי אסי: יצר הרע, בתחילה דומה לחוט של בוכיא {קורי עכביש}, ולבסוף דומה כעבותות העגלה".

מחוטי עכביש, קל להיפרד, אך מי שמסתבך בהם קצת, קשה לו מאוד לצאת אח"כ, כי הם כבר כעבותות עגלה. התביעה כלפינו היא מדוע לא עזבנו אותו בהתחלה. אח"כ זה כבר כמעט בלתי אפשרי.

עיקר התביעה כנגד אדם המכור לסיגריות או אלכוהול היא למה התחלת עם זה. אחרי שהתחיל הוא באמת בקושי רב להינתק מההתמכרות.

 

בן סורר ומורה

הגמרא מספרת על דין בן סורר ומורה (סנהדרין עב, א): "וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל? אלא, הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה, יוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות". וגם כאן צריך להבין, וכי בגלל שהילד קצת שותה ואוכל הורגים אותו?

אלא שעיקר ההתמודדות שלנו היא בשלב ההתחלה, זו שלב הבחירה. אם הילד בוחר ברע, מעדיפים שלא לראות את התוצאות הקשות שיבואו אח"כ.

 

התעוררות בבוקר תלויה בלילה

זכורני בילדותי כשהייתי אומר לאבי הי"ו בשעת לילה מאוחרת שיש לי מבחן מחר ועוד לא למדתי מספיק למבחן. הוא היה אומר לי: "תלך לישון זו הדרך שלך להצליח".

לימים ראיתי שכך משמע מהשולחן ערוך בסימן הראשון (סימן א): "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו". ומיד כותב הרמ"א: "ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות". דהיינו שהדרך להצליח להתעורר בבוקר היא תלויה קודם כל בזמן שהולכים לישון.

אין טענה כלפי אחד שלא ישן כל הלילה למה לא התעוררת לשחרית, הוא היה אנוס. הטענה היא למה לא הלכת לישון בזמן.

 

לסיום

למדנו שעיקר המאבק הרוחני שלנו הוא בנקודת הבחירה, שהיא נמצאת לפני כניסת רוח השטות. בשלב הוויתור הראשוני. ושם בדיוק אנו צריכים להתחזק. לא לוותר על הגדרות והסייגים הקטנים, כדי שלא ניפול חלילה למקומות שמשם כבר מאוד קשה לתקן.

גם באופן החיובי, אם נדע לבחור בטוב, הטוב יבוא מצד עצמו. ערב קבלת התורה נחליט שאנו בוחרים בתורה, זה מה שבני ישראל עשו ביום הזה אמרו "נעשה ונשמע" בחרו בתורה.