דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת לך לך - חול, עפר וכוכבים לאורך ספר בראשית מבטיח הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב כחול הים, כעפר הארץ וככוכבי השמים. לכאורה, מדובר בשלוש דרכים לתאר את אותו הדבר: עם ישראל יהיה עם גדול ורב. אולם אם נתבונן בדברים, נגלה שכל אחד מהדימויים מבטא תכונה אחרת, ואולי גם תקופה אחרת בחיי האומה. מדוע התורה משתמשת בשלושה דימויים שונים? ומה אפשר ללמוד מכך על דרכו של עם ישראל לאורך הדורות? שלושה דימויים, שלוש משמעויות הכלי יקר, בפירושו לבראשית כ"ב, י"ז, עומד על ההבדל בין שלושת הדימויים ומסביר שהם מבטאים שלושה מצבים שונים בתולדות ישראל: הצלחה וגדולה, שפלות והתמודדות עם אויבים.   כוכבי השמים - כשהאומה מאירה על הפסוק שנאמר לאחר עקדת יצחק, "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ... כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם", כותב הכלי יקר: " בזמן השלוה וההצלחה הוא ממשילם לכוכבים לשון גדולה " . הכוכבים מסמלים רוממות, אור וגדולה. הם נמצאים למעלה, מאירים את החשכה ונראים למרחוק. כך גם עם ישראל, כאשר הוא נמצא בתקופה של הצלחה, שגשוג ומעמד מכובד, הוא נמשל לכוכבים. יש...

בס"ד פרשת כי תבוא - הוידוי החיובי הרב הלל מרצבך ·       אנחנו עמוק תוך חודש אלול. רגילים בסליחות להתוודות על עוונותינו הרבים. ביום כיפור מוסיפים לווידוי פרטים רבים, ומתוודים על כל חטא וחטא. ·       גם בפרשה שלנו יש וידוי, אך וידוי שונה ממה שאנו רגילים אליו. וידוי מעשרות . בוידוי זה במקום לדבר על מה עשיתי רע. אנו אומרים מה כן עשיתי טוב (דברים כו, יג-טו) : "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי:   לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי ": ·       האם מישהו יגיד בימינו בימים נוראים: הקפדתי על 3 תפילות ביום, שמרתי שבת, שמרתי כשרות, נטלתי כל בוקר ידיים, צמתי את כל הצומות, השתדלתי ללמוד תורה? ·       ישנו ...

 בס"ד פרשת כי תבוא – מקרא ביכורים ווידוי מעשרות הרב הלל יעקב מרצבך פרשתנו פותחת במצוות ביכורים הכוללת מקרא ביכורים, ומיד לאחריה מצוות ביעור מעשרות הכולל וידוי מעשרות בבית המקדש. מעבר לסמיכות המצוות בפרשתנו, בהתבוננות קלה רואים שיש במצוות הללו הרבה מן המשותף:   ביכורים ביעור מעשרות מצוות נתינה הביכורים ניתנים לכהן המעשרות ניתנות לכהן, לוי ועני מצווות אמירה לפני ה' "וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך" "ואמרת לפני ה' אלוקיך" תיאור מפורט של מה עשית "וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה' וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" " בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה ... לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כּ...

 בס"ד פרשת שופטים - נקיות ולקיחת אחריות הרב הלל מרצבך ·       בפרשתנו מופיע עונשו של העובד עבודה זרה (דברים יז, ז): "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:". על פסוק זה עולה שאלה גדולה: ·       מדוע דווקא העדים צריכים להיות הראשונים שהורגים את העובד ע"ז? לשם מה זה נצרך? ·       אפשר להסביר שזה לטובת ניקוי העדים שהיו קשורים למקרה עצמו. o      העדים היו בשעת המעשה וראו את החוטא עובד ע"ז, הם נפגעו רוחנית מראיית המעשה, העדות והעיסוק במקרה. כדי לנקות את עצמם מהחטא שראו, הם נלחמים נגדה. o      באופן זה יושרש בליבם חומרת העבירה , ולא תהיה להם שום זיקה לחטא, אלא ישנאו את המעשה הזה. o      יסוד זה דומה לדברי הגמרא (ברכות דף סג עמוד א): "שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". היסוד שאדם שהיה קשור לאיזה חטא אפילו באופן עקיף אפילו בראייה בעלמא, צריך לדאוג לנקות ו...