רשומות

פרשת משפטים - בין מסורת לדקדוק במצוות

תמונה
בס"ד פרשת משפטים – בין מסורת לדקדוקי הלכה -        שאלה: למה 3 האבות נקראו "אבינו" (וכן 4 האמהות) ואילו משה נקרא "משה רבנו"? -        תשובה : מעבר לכך שכולנו צאצאי האבות (ולא צאצאי משה). אפשר לחלק את התורה ל-2 חלקים: o      עד פרשת יתרו – יש לנו סיפור משפחתי . (בריאת העולם, אדם וחוה, קין והבל, נח ובניו, אברהם, יצחק ויעקב. שעבוד מצרים ויציאת מצרים. עד עשרת הדברות. זה הסיפורים של התורה, של המשפחה של עם ישראל "האבות" וה"אמהות" שלנו. o      מפרשת משפטים מתחיל כל הלכות התורה. שם זה כבר של משה רבנו. שמלמדנו את התורה. -        בחלק הראשון - רבים מאוד מאמינים ומקפידים. עד עשרת הדברות כולל עשרת הדברות. לעשות קידוש בליל שבת - רוב עם ישראל עושה. גם לכבד הורים רוב עם ישראל עושה. "לא תרצח" "לא תגנוב". -        בחלק השני – השאלה אם מצליחים להפקיד גם על חלק השני של התורה. כשמדברים על פרטי התורה כבר קשה להאמין (עבד עברי, שור שנגח, רוצח, בית דין על פי התורה). שם כבר פחות יש להם כוח ורצון להקפיד ולדקדק בכל פרטי הלכות התור

פרשת ויחי - האם יש סיכוי להשתנות

תמונה
  בס"ד פרשת ויחי – האם יש סיכוי להשתנות?   בברכות שמברך יעקב את בניו בפרשתנו, ישנה ביקורת נוקבת כנגד שמעון ולוי: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל".   ויש לשאול: כיצד יתכן ששבט לוי שמקבל ביקורת כל כך קשה, זוכה בסוף להיות השבט הקדוש של עם ישראל,   משה ואהרון יוצאים ממנו, ומשם כל הלווים הכוהנים? בניגוד לשבט שמעון שלא זוכה לגדולה משמעותית?   נראה להסביר שהכל תלוי כיצד בוחרים לקבל ביקורת ותוכחה:   שבט שמעון שמעו את דברי התוכחה, ולא הפנימו את המוסר של יעקב. הם השאירו את התווית של עצמם, השלימו עם המציאות שזה מה שהם, וכך המשיכו לאורך השנים. לעומת זאת, שבט לוי עורך מהלך של תשובה. הם הפנימו את המוסר של יעקב, יצרו שינוי מהותי , וניתבו את העוצמות שהיו להם . כך הם זכו אחר כך להיות ממובילי עם ישראל בקודש .   את הפער בין התה

פרשת חיי שרה - הניסים שסביבנו

תמונה
  בס"ד פרשת חיי שרה – הניסים שסביבנו בחירתה של רבקה אמנו בפרשתנו מופיע סיפור כיצד נבחרת הכלה המיוחדת עבור יצחק. עבד אברהם עורך ניסוי מיוחד בבקשה לזהות את הנערה שתתאים לשידוך עבור יצחק ( בראשית פרק כד, יד) : "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק" עבד אברהם רואה את רבקה ורץ לקראתה. למה דווקא לקראתה ? – אומר המדרש שראה ש"המים עלו לקראתה ". חז"ל דייקו זאת מהפסוק ( בראשית פרק כד, טז) : " וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל", היא לא נצרכה לשאוב אלא רק למלא. ממש נס.   למה עבד אברהם לא מספר את סיפור הנס? הניסוי אכן מצליח, ובשעה שמגיע עבד אברהם לביתה של רבקה, מתעקש שלא לאכול עד שיספר מהיכן הגיע, וסיפור ההשגחה המופלא שקרה לו. הוא מספר הכל ... כמעט! את הנס שהמים עלו לקראתה של רבקה הוא לא מספר ! למה? מדוע לא לספר איזו בחורה מיוחדת יש להם? שזוכה לניסים סביבה? נראה לומר , שעבד אברהם חשב שעל נס שקרה לבת שלהם, הם לא יאמינו . ניס

פרשת חיי שרה - הכל לטובה

תמונה
בס"ד פרשת חיי שרה - הכל לטובה בפרשתנו פותחת במילים: " ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ".  ופירש רש"י, מדוע כתוב את המילה שנה, כמה פעמים: "שכולן שווים לטובה". וצריך להבין, הייתכן שכל ימיה של שרה אימנו שווים לטובה? הלא דברי ימי חייה של שרה אימנו ידועים לכל, ורוב רובם מלאים סיבות לצער ויגון. א. היא הלכה אחרי אברהם לאור כשדים, משם לחרן, משם לארץ כנען, משם למצרים, משם לארץ פלישתים, ומשם לבאר שבע. ב.   היא הייתה עקרה עד גיל 90. ג.     היא נאצלה פעמיים לעבור לגברים זרים (פרעה, ואבימלך). ד.   היא נאלצת להציע לאברהם לשאת את הגר המשרתת שלה, שאולי דרכה תזכה לילדים. ה. הגר מרגישה עליונה ומזלזלת בשרה. ו.     בגיל 127 מודיעים לה שבנה נלקח לשחיטה. ז.    היא מתה מצער כשמתבשר לה שבנה נשחט. אם כן יש להתבונן מהו סוד כוחה של שרה אימנו, שחרף כל גלי הייסורים לא באה לידי צער ויגון, והייתה שרויה בשמחה וטוב לב? ה" שפת אמת " (תרנ"ו) ביאר את כוונת רש"י, שקיבלה בתמימות ובאהבה מה שעבר עליה כל ימי חייה. כמו שכתוב

סוכות - הסוכה והפירמידה

תמונה
  בס"ד, חג סוכות - הסוכה והפירמידה דרשה בשנת תשפ"ב – בית כנסת המרכזי יד בנימין - הלל מרצבך ע"פ דברים מאת הרב גרוזמן, והרב אליעד סקורי -         "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות , למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" -         שאלה : היכן ישבנו בסוכות, במדבר (ענני כבוד או סוכות ממש), אז למה לא כתוב במדבר , וכתוב "בהוציאי אותם מארץ מצרים"? -         שאלה : מהו לשון אזרח? (האם זה בניגוד לגרים) מה מיוחד באזרח מישראל? -         תשובה: מצרים קדשה את בניית הקבע, את הפרמידה , את הבניינים ואת העוצמה, את האובליסק (אובליסק- בניין של אבן גדולה, שכתובים כל מעשיו של הפרעה, גובה של 30 מטר , מאבן אחת, שהיה צריך בשביל זה 10,000 אנשים שימותו למענה) -         נראה שיש כאן עניין מהותי במהותה של הסוכה. התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאתם ממצריים היתה בסוכות " ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה " ולא בכדי. -         הסוכה הישראלית היא ההיפך המוחלט של הפירמידה המצרית , ולפיכך היציאה ממצריים היא יציא