דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת שופטים – מה רע בסוסים? -        שאלה שמטרידה אותי רבות: מי יותר חזק צבאית צה"ל או החמאס? ברור שצה"ל יותר חזק (טנקים, מטוסים, מודיעין ועוד). והשאלה הגדולה: איך זה שהחמאס מהתל בנו בלי סוף? איך זה שהם מצליחים לצחוק עלינו? להתעלל בחטופים שלנו ולעשות בהם כרצונם? וכמה שאנו פועלים בעזה הם עדיין מרגישים כמנצחים? -        כדי לענות על כך נדבר היום על סוסים . איך זה קשור אלינו? -        בפרשתנו ישנו ציווי למלך ישראל : "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים , וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס , וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד". -        שאלות : פסוק זה לא כל מובן מכמה סיבות: א.    המלך מצווה שלא ירבה לו כסף (סיאוב) ונשים (תאוות), שני הציוויים הללו מובנים קשורים לתאוות, אך מה הבעיה בסוסים? מה רע שיש למלך סוסים? ב.    אם הבעיה היא השיבה למצרים (שהם מקור הסוסים)? למה שבגלל כמה סוסים המלך ישיב את העם למצרים? אפשר לשלוח 3 עבדים שיקנו את הסוסים בכסף ויחזרו לישראל? ג.     האם מלך ישראל ישיב את

בס"ד פרשת ראה – אחריות היחיד על הכלל ·      פרשתנו פותחת בפסוק (דברים יא, כו-כח) : " רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". ·      ותמהו הפרשנים מדוע פותחת בלשון יחיד (ראה) ועוברת ללשון רבים (לפניכם, תשמעו)? ·      תשובות שונות נתנו בזה. החתם סופר ביאר שמרמז על מה שכתוב בגמרא (קידושין דף מ עמוד א) :  "ת"ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה".   ·      וכן נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ד) שכל אדם צריך להבין את גודל האחריות שלו בכל מעשה שהוא עושה. ·      כל אחד צריך לדעת אם גודל האחריות שיש למעשיו שהם משפיעים לא רק עליו אלא על כל העולם כולו. ·      גם בצד החיובי כך. במעשה אחד ניתן לשנות את העולם. כדברי הגמרא (יומא פו עמוד ב) :  "תניא, היה רבי מאיר אומר: גדולה תשובה, שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו ". ·      הלל הזקן אמר בשמחת בית השואבה (סוכה נג, א) : "תניא, אמרו ע

 בס"ד פרשת מטות – לעשות רק לשם שם שמים בפרשתנו מסופר על כך שפונים שבט ראובן וגד למשה בבקשה לקבל את עבר הירדן המזרחי. ויש לשאול מדוע התורה מאריכה לפרט לנו את כל הדו שיח בין משה לבין השבטים. מה הם אמרו, ומה הוא ענה להם, ומה הם אמרו לו ומה הוא ענה להם, מה הוא אמר להם ומה הם ענו להם. במשך 33 פסוקים מתנהל דו שיח שהוא לא מובן.   כפי שכתוב בפסוקים (במדבר פרק לב א-לג).בהתחלה יש הרקע לבקשה " וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה:"   לאחר מכן הם באים ומבקשים ממשה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּע

  בס"ד פרשת בלק – מידת הדין שהופכת לרחמים -        השבת אנו קוראים על קללות בלעם. שה' הפכם לברכה. -        הגמרא (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א) כותבת שבלעם היה מוכשר וידע את הרגע שה' כועס בו: o      "דתניא: ואל זועם בכל יום. וכמה זעמו? - רגע... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה: ויודע דעת עליון... מלמד, שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה... וכמה רגע? - ... רגע כמימריה ". -        וכותבים התוספות שם איזו קללה אפשר להגיע ברגע אחד, ועונים: "יש לומר כלם ." -        אותה מילה "כלם" התהפכה לבלעם למילה " מלך " בחילוף אותיות. וזה מה שהוא אומר ( במדבר כג כא) : " לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". הקללה נהפכה לבריכה על ידי שהמילה "כלם" הפכה למילה "מלך". -        ויש לשאול : אם ה' רוצה להתעלם מהקללות של בלעם, למה הוא צריך לשחק עם האותיות ולהפוך את האותיות של המילה "כלם&qu