דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת בהעלותך – על מה אנחנו שמים את הפוקוס ? אני רוצה לפתוח בסיפור קטן שקרה לי היום: התקשרה אליי בחורה אחת, בוכה ממש . היא סיפרה על קושי שהיא מתמודדת איתו בחיים. כמובן שלא אפרט מה הקושי, אבל זה יכול להיות כל דבר – קושי למצוא עבודה, קושי בשידוך, קושי מול ההורים, או תחושת תקיעות בחיים . ובתוך הבכי היא אמרה משפט מאוד כואב: "אני כל כך מתפללת, כל כך משתדלת, וכלום לא מצליח לי. אני כבר לא מסוגלת יותר … " אפילו אמרה לי: "אני חושבת להפסיק להתפלל . לא יכולה להאמין בה' ככה ". כששומעים כאב כזה – הלב באמת כואב יחד איתה . אחרי שהקשבתי לה, אמרתי לה נקודה אחת שאני חושב שהיא יסוד גדול מאוד בחיים, ובמיוחד בפרשה שלנו: הרבה פעמים עוצמת הכאב תלויה בשאלה: על מה האדם שם את הפוקוס שלו . אדם יכול לקחת נקודה אחת קשה בחיים – ולצבוע באמצעותה את כל החיים בשחור . הוא מתחיל לראות רק את מה שחסר, רק את מה שלא עובד, רק את מה שלא הצליח . אם אדם מצליח להזיז מעט את המבט – הוא מגלה שיש בחיים שלו גם הרבה טוב . שהוא גדול פי כמה וכמה. אותה בחורה, ברוך השם, בריאה, עובדת, ...

פרשת במדבר, מה המרכז שלי בחיים ?   בפרשת במדבר מופיע בהרחבה מניין בני ישראל, סדר המסע והחניה במדבר: "איש על דגלו באותות לבית אבותם".   ונשאלת השאלה: למה התורה מאריכה כל כך בתיאור המניין, סדר המחנות, מיקום השבטים, הלויים והמשכן? מה החשיבות של כל הפרטים הללו ?   נראה להציע, שיש כאן מסר יסודי לחיים שלנו.   עם ישראל חנה בצורה מאוד מיוחדת: המשכן עמד במרכז, הלויים סביבו, וכל שבטי ישראל מסביב, כל שבט עם הדגל שלו, עם הזהות שלו ועם הכוחות המיוחדים שלו.   יש כאן רעיון עמוק: לכל שבט היו הכישורים והייעוד שלו, וכל אחד תרם את חלקו לפאזל הגדול של עם ישראל. אבל כולם ידעו דבר אחד ברור, מה שנמצא במרכז החיים הוא המשכן, מקום הקודש. ולשם הוא נושא את עיניו.   כך למשל: שבט זבולון התאפיין במסחר ובהפלגה, "זבולון לחוף ימים ישכון", ולכן סמל דגלו היה אנייה. הוא עסק בעולם הגדול, אבל ידע שהמרכז הרוחני שלו הוא הקודש, ומשם הוא שואב כוח והשראה.   שבט גד היה שבט של לוחמים, "גד גדוד יגודנו", ולכן בדגלו הופיע אוהל צבאי. תפקידם היה להילחם למען עם ישרא...

 בס"ד פרשת פקודי - תחילתו השתדלות וסופו מתנה הרב הלל מרצבך -        אם נבקש מאדם להרים קרש שהרוחב שלו אמה (חצי מטר), העובי שלו אמה וחצי (75 ס"מ), והגובה שלו עשר אמות (5 מטר), לא רק שהוא לא יצליח הוא אפי' לא ינסה! זה לא הגיוני! ומה עם מבנה של 50 קרשים כאלו בשלושה כתלים, מתואמים ומחוזקים עם בריחים? אין סיכוי ! -        כשמשה בא להקים את המשכן היה שם משהו בלתי אפשרי. ה' אומר למשה להקים את המשכן, אבל משה לא היה מסוגל. כפי כותב רש"י  (לט,לג ד"ה ויביאו את המשכן): "שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו,  וזהו שנאמר (שמות מ,יז) "הוקם המשכן", הוקם מאליו". -        משה רבינו מלמד אותנו שהכל אפשרי כי מי שעושה כל פעולה זה לא אתה אלא הקב"ה שהוא כל יכול, אתה רק צריך להתחיל והשאר ה' יעזור לך לסיים. -      ...