דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת חיי שרה – הניסים שסביבנו בחירתה של רבקה אמנו בפרשתנו מופיע סיפור כיצד נבחרת הכלה המיוחדת עבור יצחק. עבד אברהם עורך ניסוי מיוחד בבקשה לזהות את הנערה שתתאים לשידוך עבור יצחק ( בראשית פרק כד, יד) : "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק" עבד אברהם רואה את רבקה ורץ לקראתה. למה דווקא לקראתה ? – אומר המדרש שראה ש"המים עלו לקראתה ". חז"ל דייקו זאת מהפסוק ( בראשית פרק כד, טז) : " וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל", היא לא נצרכה לשאוב אלא רק למלא. ממש נס.   למה עבד אברהם לא מספר את סיפור הנס? הניסוי אכן מצליח, ובשעה שמגיע עבד אברהם לביתה של רבקה, מתעקש שלא לאכול עד שיספר מהיכן הגיע, וסיפור ההשגחה המופלא שקרה לו. הוא מספר הכל ... כמעט! את הנס שהמים עלו לקראתה של רבקה הוא לא מספר ! למה? מדוע לא לספר איזו בחורה מיוחדת יש להם? שזוכה לניסים סביבה? נראה לומר , שעבד אברהם חשב שעל נס שקרה לבת שלהם, הם לא יאמינו . ניס

בס"ד פרשת חיי שרה - הכל לטובה בפרשתנו פותחת במילים: " ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ".  ופירש רש"י, מדוע כתוב את המילה שנה, כמה פעמים: "שכולן שווים לטובה". וצריך להבין, הייתכן שכל ימיה של שרה אימנו שווים לטובה? הלא דברי ימי חייה של שרה אימנו ידועים לכל, ורוב רובם מלאים סיבות לצער ויגון. א. היא הלכה אחרי אברהם לאור כשדים, משם לחרן, משם לארץ כנען, משם למצרים, משם לארץ פלישתים, ומשם לבאר שבע. ב.   היא הייתה עקרה עד גיל 90. ג.     היא נאצלה פעמיים לעבור לגברים זרים (פרעה, ואבימלך). ד.   היא נאלצת להציע לאברהם לשאת את הגר המשרתת שלה, שאולי דרכה תזכה לילדים. ה. הגר מרגישה עליונה ומזלזלת בשרה. ו.     בגיל 127 מודיעים לה שבנה נלקח לשחיטה. ז.    היא מתה מצער כשמתבשר לה שבנה נשחט. אם כן יש להתבונן מהו סוד כוחה של שרה אימנו, שחרף כל גלי הייסורים לא באה לידי צער ויגון, והייתה שרויה בשמחה וטוב לב? ה" שפת אמת " (תרנ"ו) ביאר את כוונת רש"י, שקיבלה בתמימות ובאהבה מה שעבר עליה כל ימי חייה. כמו שכתוב

  בס"ד, חג סוכות - הסוכה והפירמידה דרשה בשנת תשפ"ב – בית כנסת המרכזי יד בנימין - הלל מרצבך ע"פ דברים מאת הרב גרוזמן, והרב אליעד סקורי -         "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות , למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" -         שאלה : היכן ישבנו בסוכות, במדבר (ענני כבוד או סוכות ממש), אז למה לא כתוב במדבר , וכתוב "בהוציאי אותם מארץ מצרים"? -         שאלה : מהו לשון אזרח? (האם זה בניגוד לגרים) מה מיוחד באזרח מישראל? -         תשובה: מצרים קדשה את בניית הקבע, את הפרמידה , את הבניינים ואת העוצמה, את האובליסק (אובליסק- בניין של אבן גדולה, שכתובים כל מעשיו של הפרעה, גובה של 30 מטר , מאבן אחת, שהיה צריך בשביל זה 10,000 אנשים שימותו למענה) -         נראה שיש כאן עניין מהותי במהותה של הסוכה. התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאתם ממצריים היתה בסוכות " ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה " ולא בכדי. -         הסוכה הישראלית היא ההיפך המוחלט של הפירמידה המצרית , ולפיכך היציאה ממצריים היא יציא

  בס"ד סוכות - השיבה אל הטבע דרשה ליל יו"ט סוכות תשע"ט – הלל מרצבך (ע"פ רעיון של בת שבע סמט)     בעידן המודרני, עולה רבות הדיון סביב התפיסה הטבעית מול התפיסה הטכנולוגית. מהו המסלול הנכון. אנו עדים לאנשים רבים שהפסיקו לאכול ג'אנק פווד, אוכל מתועש, ומעדיפים לחזור אל המאכלים הטבעיים. יש היום אנשים טבעוניים שמקפידים לאכול "ביצי חופש", חלב מפרות של מרעה וכדומה. הטענה שלהן שהמרדף אחרי התעשייה גרם לנו לאבד הרבה דברים בדרך. מאידך, ישנם הסוברים שבאמצעות הטכנולוגייה אפשר לייעל את המערכות, ולהוזיל עלויות של מאכלים ושל הצרכים השונים של האנושות.   שאלת הטבעי – מול תעשייתי היא שאלה כלל לא פשוטה: א.    האם עדיף דשא סינטטי או דשא אמתי? ב.     האם עדיף לקחת תרופות מהרופא או תרופות סבתא? ג.      האם עדיף ללכת לבילוי בבית מלון או לטיול שטח? ד.     האם עדיף לגור בעיר או בכפר? ה.    האם להתאמץ כדי למחזר עוד בקבוק ושקית או שהזמן שלי שווה יותר? ו.      האם לתמוך בשמורות טבע או להעדיף בניית נדל"ן? ז.      האם לעבוד בעבודת כפיים או מול מחש