דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת וישב – כיצד ניתן להתבגר?   בפרשתנו מסופר שיוסף עומד בניסיון גדול מאוד. אשת פוטיפר מנסה להכשיל אותו כשהם לבד, ויוסף בורח ממנה, ומשלם על כך מחיר יקר של מאסר בכלא המצרי.   במדרש מופיע הרחבה לסיפור של יוסף ואשת פוטיפר (סוטה לו ב, תנחומא וישב ט): "באותה שעה באה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: "יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות?" ... נעץ ידיו בקרקע {להכאיב לעצמו} . מיד: "וינס ויצא החוצה", א"ל הקב"ה אתה נסת ויצאת חוצה, חייך הים ינוס מפני ארונך שנא' (תהלים קיד) "הים ראה וינוס"."   אם נתבונן בדברי המדרש נוכל ללמוד מיוסף מספר כלים כיצד להתמודד מול פיתויים שונים:   א. "באה דיוקנו של אביו" - יוסף חושב על אבא שלו הצדיק - חשיבה תמידית על דמות גדולה מסייעת בהתמודדות בשעת מבחן.   ב. "דיוקנו של אביו" - יוסף מדמיין שאביו רואה אותו - כוח הבושה ואי הנעימות עוזר לנו להינצל מלחטוא.   ג. "נראתה לו בחלון" - ייתכן שיוסף

 בס"ד פרשת צו – החיבור בין הלילה ליום מצוות תרומת הדשן   בתחילת פרשת צו מתואר ציווי ה' למשה (ויקרא ו, א-ב) : " צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר ". היינו מצפים שהכתוב ימשיך ויפרט את פרטי קרבן העולה , אך למרבה הפלא התורה ממשיכה ודנה בנושא אחרי לחלוטין. הפסוקים עוסקים במצוות תרומת הדשן (ויקרא ו, ג-ד) : " וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר ", שינוי הנושא לא מובן לכאורה.   רקע על המצווה המיוחדת מצוות תרומת הדשן הייתה נעשית לפנות בוקר, לפני הקרבת קרבן התמיד של שחר, הכהן היה מרים קצת מהאפר של שאריות הקורבנות שבערו במשך הלילה ומניחו ברצפת העזרה סמוך למזבח. המשנה במסכת יומא מתארת את תהליך הבחירה של מי שיזכה למצוות תרומתה דשן (יומא פרק ב, א-ב) : "בראשונה כל מי שרוצה לתרו

  בס"ד פרשת שמות – המלחמה על הילדים ממה פרעה חשש? בתחילת פרשת שמות מסופר על חששו הגדול של פרעה (פרק א) : " וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ ". החשש איננו מכמה יהודים שגרים בארץ מצרים, החשש של פרעה הוא מ" עם ". נוצר כאן עם מיוחד, עם רוחני שמאיים עליו. מדוע זה כל כך מפחיד? מה רע אם נוצר כאן עם? האם באמת מישהו יפגע בו?   דרכו של פרעה פרעה מקווה שהוא יצליח להכניע את העם הזה על ידי שרי מיסים, אך התורה מעידה : " וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ " , עם ישראל ממשיך לגדול ולהתרבות. כאשר מתברר לו ש גם עבודת פרך לא מועילה, הוא פונה למיילדות העבריות שיהרגו את התינוקות הבנים. אך כשמתגלה שהתכנית הזו לא פעולת, הוא מחליט לערוך חיסול לכלל התינוקות הבנים, לעצור את ההמשכיות של העם הזה. מתברר שלא מפריע לפרעה שיש כמה אנשים מבני ישראל, מפריע לו שהעם הזה ממשיך ומוליד כאן מסורת לדורי דורות של משהו מאיים ומפחיד. פרעה מנסה לפגוע דווקא בילדים , דור ההמשך. הוא לא מוכן שהרעיון האידאולוגי של העם הזה י