דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת קדשים – לדון לכף זכות רש"י בעקבות חז"ל מבאר את הפירוש של הציווי "בצדק תשפוט עמיתך" – "הוי דן את כל האדם לכף זכות". ועולה השאלה מה הקשר בין הפסוק לבין הציווי הזה? אם הציווי לדון לכף זכות היה ביאור למצוות "ואהבה לרעך כמוך" זה היה מובן, כי כשאתה אוהב מישהו אתה צריך גם לדון אותו לכף זכות, אך לקשר זאת לציווי "בצדק תשפוט עמיתך" לכאורה זה לא קשור? ועוד יש לשאול , לכאורה זה קצת ההפך, "בצדק" פירושו באופן הכי ישר וצודק, "לדון לכף זכות" זה להסתכל על המציאות ולעקם אותה לכיוון חיובי, לא לחפש את הדבר הצודק ביותר?   ברצוני לנסות להציע שתי תשובות לשאלות שהעלנו: א.    באופן אינטואיטיבי אנו נוטים להאשים. נטיית הלב הטבעית שלנו היא לדון לכף חובה מישהו שמתנהג בצורה לא טובה ולא ישרה. כאן באים חז"ל ואומרים לנו. אתם רוצים להגיע לאמת השלימה עליכם לדון לכף זכות. עליכם להסתכל על המציאות באופן חיובי, וככה תגיעו ל"צדק".   ב.     חז"ל דורשים כאן את המילה "בצדק" מלשון " צדקה

 בס"ד פרשת משפטים - היחס לגנבים כיצד ראוי להתייחס לגנב? בתחילת פרשתנו מסופר על דיני עבד עברי. חז"ל (מובא ברש"י שמות כא, ב) מבארים שעבד עברי נמכר לעבד על ידי בית דין, כתוצאה מכך שהוא גנב ולא היה לו מה לשלם. דין זה נלמד מתוך הפסוק, המובא בהמשך הפרשה (שמות כב, ב) : " אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ ". היחס לגנב דורש התייחסות מיוחדת, ננסה לעמוד עליה כעת, לשם כך נקדים בסיפור.   מוישל'ה גנב הרב שלמה קרליבך נהג לספר כמה פעמים סיפור על דרכו של הבעל שם טוב לגנבים. הוא סיפר שהיה פעם במז'יבוז' יהודי שקראו לו " מוישל'ה גנב ". שם זה הוא קיבל משום שהיה גנב מפורסם. לאחר שהיה גונב היה מגיע לבעל שם טוב ומבקש ממנו להתפלל עליו שלא יתפסוהו. הבעש"ט היה מחבק אותו ומתפלל עליו שלא יתפסו אותו, וכך לעולם לא תפסוהו. בעקבות ההיכרות עם הבעש"ט מוישל'ה החליט שהוא יגנוב רק מעשירים. ולאחר כמה פעמים שהגיע לבעל שם טוב החליט שהוא מפסיק לגנוב לחלוטין. אלא שיום אחד הגיע צאר רוסי עשיר לעיירה, ומוישל'ה לא הצליח להתגבר על עצמו וגנב ממנ

בס"ד פרשת תולדות – אהבה הילדים ללא תנאי יצא לי לפגוש נערה יהודייה שהייתה בקשר עם ערבי. הוריה ניסו להניא אותה מללכת אחריו, אך לשווא. כשהבחורה נשאלה: "מה מצאת באותו בחור שלא מצאת באף בחור יהודי אחר?" היא ענתה: "הוא אוהב אותי בלא שום תנאי !" זמן רב, ודמעות מרובות נדרשו מהוריה כדי להבטיח לה שגם הם אוהבים אותה בכל מצב, ולהצליח לשכנע אותה להשתחרר מהבחור.   בפרשתנו מסופר שיצחק אוהב את עשיו (בראשית פרק כה, כח) : "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו".  פרשנים רבים תמהים הכיצד יצחק אוהב את בנו שמתנהג בצורה כה שלילית? וכי הוא איננו מזהה את מה שמזהה רבקה אשתו? אולי ניתן להציע ולומר, שיצחק מלמד אותנו יסוד חשוב לחיים. את הילדים צריך לאהוב בלי תנאי . גם אם הם מתנהגים כמו עשיו הרשע, צריך לאהוב אותם. אם נכונים דברינו, אולי משמעות המילה: "כִּי" במילים: "כִּי צַיִד בְּפִיו", היא גם . והכוונה היא שיצחק אהב אותו גם כאשר ציד בפיו (המילה "כי" יכולה לשמש במשמעות "אף". כדברי הגמרא (ראש השנה ג ע"א)