רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ציצית

פרשת שלח לך - שני זכרונות במצוות ציצית

תמונה
בס"ד פרשת שלח – שני זיכרונות במצוות ציצית שני זכרונות בציצית בפרשת ציצית כתוב (במדבר פרק טו, לט-מ) : " וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:  לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵא-לֹהֵיכֶם ". ישנה כפילות של הזיכרון במצוות ציצית. וצריך להבין מדוע נכפל פעמיים העניין של הזיכרון בציצית?   שני פירושים במהות מצוות ציצית בשאלה מה מהותה של מצוות ציצית מצאנו 2 הסברים בראשונים: האבן עזרא (במדבר טו לט) : "והמתפללים בטלית בשעת התפלה, יעשו זה בעבור שיקראו בקריאת שמע "והיה לכם לציצית"... רק לפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה , למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה , כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה". כוונתו לומר שמצד האמת יותר חשוב להיות עם ציצית דווקא בשעה שאדם נמצא במקומות אחרים, שעיקר מטרת הציצית לשמור על האדם , שיזכור את ה', ולא יטעה אחר

פרשת שלח לך - לבחור איך לראות

תמונה
 בס"ד פרשת שלח לך – לבחור איך לראות ריקנים או מלאים מספרים שאחד הגיע לר' מלובויטאש ושאל אותו. כתוב: במדרש על הפסוק: "כפלח הרימון רקתך". ש"אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון". איך יכול להיות שאנשים שהם "ריקנים" נחשבים שהם "מלאים מצוות כרימון"? וענה לו הרבי מלובוויטש שגם מאמר חז"ל זה היה קשה גם לו הרבה שנים, רק קצת הפוך: "אם הם מלאים מצוות כרימון, איך קוראים להם ריקנים?". מסיפור זה ניתן לראות איך כל סיטואציה אפשר לבחון בהיבטים שונים. הבחירה לראות רע בבואנו להתבונן בחטא המרגלים, צריך להבין כיצד אנשים חשובים "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה" חטאו בדיבת הארץ? ונראה להסביר, שהפגם של חטא המרגלים היה שהם בחרו בעין רעה . בכל מקום שהגיעו חיפשו את הגנות של המקום, כפי שמובא בדברי רש"י (במדבר יג, לב) על פי חז"ל: " ארץ אוכלת יושביה - בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו ". למרגלים הייתה הסתכלות שלילית ראשונית, ולכן הם אמרו דברים שליליים על אף גדולת

פרשת תצוה - כלאיים בבגדי כהן גדול

תמונה
  בס"ד פרשת תצוה – כלאיים בבגדי הכהן הגדול החומרים להכנת האפוד בפרשתנו מסופר שמשה רבנו הכין את בגדי הקודש לאהרון ובניו הכהנים, ולשם כך היום צריכים כמה חומרים (שמות כח, ה) :   "וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן וְאֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ". רש"י בתחילת פרשת תרומה (שמות פרק כה, ד) מבאר שהתכלת הארגמן ותולעת השני היו חוטי צמר צבועים בצבעים הללו, ואילו השש עשוי מפשתן . נמצא, שבגדי הכהונה הם כלאי שעטנז .   שתי אפשרויות ביחס ללבישת הכהן הגדול שעטנז בצורה פשוטה ניתן להבין שלאדם רגיל יש איסור ללבוש שעטנז, ורק לכהן הגדול הותר איסור שעטנז, משום שהוא בבגדי קודש. אך ר' יוסף בכור שור (תלמידו של רבנו תם) מבאר ההפך (שמות ל, לח) , שהטעם שנאסר ללבוש שעטנז הוא משום שכהן גדול לובש שעטנז. וכשם שנאסר לרקוח את שמן המשחה, ובשמים של קטורת הסמים, ולהכין מנורה של שבעה קנים, משום שאין דרך כבוד להשתמש בשרביטו של מלך, כך אין ללבוש שעטנז משום שזה בגדים שמשמשים את המלך.   החיבור בין החסד לדין ראיתי שכתב הרב יעקב גלינצקי ("