דברי תורה לפרשת השבוע

פרשת שלח לך – מבט לאינסוף   בהתבוננות בסיפורם של חטא המרגלים, ניתן לזהות שפועל המילה " לתור " חוזר פעמים רבות. המרגלים יצאו לתור את הארץ, כתייר שבא להסתכל ולבחון האם המקום חיובי או שלילי. ובכך נפלו בהוצאת דיבת הארץ.   נשיב לב, שבפרשיית ציצית (בסוף הפרשה), אחרי הציווי: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת ", מופיע אזהרה: " וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם ". נראה, שהתורה רומזת שתיקון חטא המרגלים נעשה על ידי פתיל התכלת .   ויש לנסות להבין כיצד פתיל התכלת מתקן את הקלקול שהיה אצל המרגלים?   ונראה לענות , שחטא המרגלים נבע מתוך מבט מצומצם על האויבים המסוכנים שבארץ ישראל: "הֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם". במבט שטחי אכן אין סיכוי לעם ישראל לכבוש אותם. אך כשיש מבט אמוני שה' יעזור לכבוש את הארץ: "אֵין לַה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט".   לעומת המבט של המרגלים, פתיל התכלת אמור להרחיב לנו את המבט, להביא אותנו להתבונן באינסוף . וכדברי הג