דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד סוכות – חג השמחה והמים דרשה לחג סוכות – הועבר בבית הכנסת המרכזי יד בנימין בשנת תשע"ה - הלל מרצבך בחג הסוכות ישנם עניינים רבים שצריך להבין את שורשם, ואת הקשר שביניהם. נשאל מספר שאלות שדרכם נוכל לחדד את העניין: 1.     מדוע נהגו במנהג בני אשכנז לקרוא את מגילת קהלת דווקא בחג הסוכות, הרי זו מגילה שמלאה בפסימיות וייאוש מן העולם, ואילו חג הסוכות הוא חג השמחה, כפי שכתוב בתורה לגבי חג הסוכות: "ושמחת בחגך... והיית אך שמח"? 2.     מדוע יש מצווה מיוחדת לשמוח דוקא בחג הסוכות? 3.     מה הסיבה שקבע ה' את חג הסוכות בתקופה הזאת של השנה דוקא? 4.     מדוע הסכך, חייב להיות דוקא מן הצומח? 5.     מדוע מנסכים בחג הסוכות את המזבח במים, בנוסף לניסוך היין שהיה כל יום?   קריאת קהלת בסוכות בחג הסוכות אנו קוראים את מגילת קהלת. הגמרא [1] מספרת לנו: " בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה... ומאי דבריו סותרין זה את זה? ... כתיב (קהלת ח) ושבחתי אני את השמחה וכתיב (קהלת ב) ולשמחה מה זה ע

 בס"ד פרשת חקת – למה שרים לבאר? מה עניינה של שירת הבאר? בפרשתנו מובאת שירת הבאר (במדבר כא, יז) : " אָז יָשִׁיר יִשְרָאֵל אֶת הַשִּירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ " וביאר רש"י במקום: " השירה הזאת נאמרה בסוף ארבעים, והבאר נתנה להם מתחילת ארבעים ". וצריך להבין כמה דברים: א.     מה מיוחד בבאר שזכתה שנאמר עליה שירה? ב.      מדוע שהשירה נאמרה בסוף 40 שנה, בעוד שהבאר נתנה מתחילת 40 שנה? ג.       מדוע רש"י טורח לומר לנו שנאמרה בסוף 40 שנה, הרי זה ידוע לנו מפשטם של כתובים?   שירה באה מתוך שלימות ידוע שמשמעות השירה היא ביטוי להרגשה של שלימות כלשהי, לא כל יום אנו שרים שירה, כדברי הגמרא ( שבת קיח ע"ב ) : " כל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף ". שירה היא ביטוי לתחושה מאוד מרוממת, כפי שמבאר הרב קוק ( עולת ראיה ח"א, עמוד ר ) : " השירה היא ההבעה השכלית העליונה, היוצאת מתוך ההסתכלות הרחבה והעמוקה באור אל עליון ופליאות מפעליו ". יוצא מדבריו ששירה היא משהו מאוד מיוחד, שאומרים אותה רק בזמנים מאוד מסוימים.