דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת וירא - למה אשת לוט נהפכה לנציב מלח? בפרשתנו מסופר אודות הבריחה של לוט, אשתו ושתי בנותיו מסדום. אשת לוט מביטה לאחור, בניגוד להוראת המלאך, והופכת לנציב מלח במקום. ונשאלת השאלה, מדוע היא נענשת בעונש כה חמור, הרי היא רק הסתכלה רגע לאחור? לשאלה זו הובאו מספר תשובות:   א.     הבטה בשכינה – אסור להביט בשעה שה' עשה דין בעולם. כפי שאומר ה' למשה ( שמות לג, כ): "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי". וכן בשעה שה' מודיע שהוא יכה במצרים מכת בכורות עם ישראל מקבל ציווי ( שמות יב, כב): "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר" . וכן משה רבנו בשעה שה' נגלה אליו נאמר ( שמות ג, ו): "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים". ומכיוון שהיא הביטה בהופעת ה', היא נעשה באותו דין של אנשי סדום.   ב.     חיבור לאנשי סדום - המבט לאחור יש בו כדי להביע שייכות וקשר. היא הבינה שהיא צריכה להתנתק, אך לא הייתה שלימה בכך. היא עוד הרהרה באהבה שלה לאורח החיים בסדום. ולא הצליחה להיפרד מאהבתה הקודמת. אדם שרוצ

  ‎ בס"ד פרשת לך לך – איך מקרבים? אברהם אבינו מקבל ציווי ללכת לארץ כנען עם משפחתו ועם "הנפש אשר עשו בחרן". ויש לשאול, למה דווקא "הנפש אשר עשו בחרן", הלא אברהם היה הרבה שנים באור כשדים, ושם הוא נאבק בכפירה והוכיח את האמונה בא-ל אחד? נראה שלאברהם אבינו היו שני שלבים הליכתו לארץ כנען: א.    אור כשדים - שם הוא דרש, התווכח, נלחם והוכיח את האמונה, ואפילו שכנע בצדקת דרכו. אך שם הוא לא הצליח להכניס אחרים תחת כנפי השכינה.   ב.     חרן – חז"ל (מדרש רבה) מלמדים אותו שבחרן אברהם החל לפעול בדרך אחרת. הוא הכניס אורחים, האכילם, השקה אותם, ושידר להם חום ואהבה, ומתוך כך רצו להיכנס תחת כנפי השכינה.   אברהם שלא היו לו ילדים אימץ אל ליבו את כל ילדי העולם, והפך להיות "אב המון גויים", ובכך משך את לבבותיהם תחת כנפי השכינה. אחרי שחכמתו עמדה לו, שבנה את בניין האמונה שלו, ושיכנע רבים ללכת בעקבותיו, הבין שהדרך להגיע אל העולם היא דרך הלב, חום ואהבה. ***   בספר ''איש צדיק היה'' (עמ' 204) מסופר על רבי אריה לוין, שכשהיה מבקר בבית הכ

  בס"ד פרשת מצורע – כוח הדיבור צרעת נגרמת מדיבור רע חז"ל מלמדים אותנו שנגעי צרעת באים על עוון של דיבור לשון הרע ( אבות דרבי נתן פרק ט) : "מספרי לשון הרע נגעים באים עליהם, שכן מצינו באהרן ומרים שספרו לשון הרע במשה ובאת עליהם הפורענות". וכן מופיע בתלמוד הירושלמי תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ב הלכה א "אמר רבי יצחק: [ויקרא יד, ב] " זאת תהיה תורת המצורע". זאת תורת המוציא שם רע ". וצריך להבין מה הקשר בין עונש הצרעת ללשון הרע? למה דווקא מי שדיבר רעה על חבירו נענש בצרעת?   לשון עצירה הצרעת איננה סתם עונש, "צרעת" בחילוף אותיות זה "עצרת". הצרעת גורמת לאדם לעצור ולהתבונן במעשיו. אם הוא לא הצליח לעצור בדיבורו, הוא יעצור כעת שבוע ויתרחק מחבריו ויחשוב בדעתו על מעשיו. יחשוב על מה הוא דיבר והשחית. על כל מה שהוא הפריד בין בני האדם.     התיקון של המצורע אחרי שהמצורע עובר את התהליך התיקון. אומרים בחסידות שה"נתק" הופך ל"תיקון", וה"נגע" הופך ל"עונג". המצורע גרם להרחקה בין אנשים על

בס"ד תזריע מצורע - המטמון שבייסורים מטמוניות בנגע הצרעת צרעת שנוחתת על אדם, זה אחד הדברים הפחות נעימים שקורה בחיים. גם בקירות הבית שיש כתמים בצבעים עזים זה לא הדבר הכי נעים. התורה מתארת מציאות כזו (ויקרא יד, לג-לה) :                 "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם: וּבָא                     אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת :" במחשבה ראשונה עולה שזה עונש על מעשים שליליים שאדם עשה בתוך ביתו, אך רש"י באופן מפתיע כותב:            " בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של              זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ                הבית ומוצאן ".   הצרעת היא שכר או עונש ננסה לשאול כמה שאלות כדי להבין את הדברים: א.   למה שה' יגרום לאדם לסבול בצרעת בשביל שיקבל מטמוניות, אם ה' רוצה לזכות אותנו, שיימצא דרכים יותר נעימות ופשוטות? ב.   חז"ל

בס"ד פרשת תזריע – מאמין וזורע זריעה, חטאת ועולה פרשתנו פותחת בתיאור טומאת היולדת (ויקרא יב, א-ב) : " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:... וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן":   ויש לשאול על   פסוקים אלו: א. למה כתוב בלשון "אשה כי תזריע", למה לא כתוב "אשה כי תלד"? ב. עוד צריך להבין למה אישה צריכה להביא קורבן חטאת וקורבן עולה על הלידה שלה, מה היא עשתה, הרי לידה זה הדבר המשמח ביותר שיש, מה היא אשמה?   לידה שווה זריעה נראה לומר, שאישה שהחליטה ללדת הוא ממש זורעת . כפי שהחקלאי זורע זרעים ואיננו יודעים כיצד הצמח יגדל, כך ההחלטה להוליד ילד לעולם זו זריעה. אינני יודעים כיצד הילדים יצאו החוצה: האם הילד יהיה בריא או חולה, חכם או טיפש, יפה או מכוער, צדיק או רשע. האם יהיה לנו מספיק כסף כדי