רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2022

פרשת בחוקותי - ערכה של אישה

תמונה
 בס"ד פרשת בחקתי - ערכה של אישה   הבדל כלכלי בין הזכר לנקבה בסוף פרשתנו מוזכר דיני ערכין והקדשות. כאשר אדם מקדיש אדם אחר לבית המקדש, הוא נותן את שוויו של האדם שהקדיש. התורה נותנת לנו את ערכו הכלכלי של כל סוג אדם. אם נעיין בטבלת המחירים שהתורה נותנת לנו נגלה משהו מעניין:   זכר נקבה גיל: חודש עד 5 שנים 5 שקלים 3 שקלים גיל: 5-20 שנה 20 שקל 10 שקל גיל: 20-60 שנה 50 שקל 30 שקל גיל: 60 שנה ומעלה 15 שקל 10 שקל   מי שווה יותר? במבט ראשון על הטבלה הנ"ל, נראה יתרון מוחלט לזכר, הזכר שווה יותר בכל שלבי החיים. אמנם התורה רק דברה על ערכו הכלכלי, וכלל לא דברה על ערכו הרוחני, אך בהחלט ניתן לזהות כאן משהו פנימי יותר. כשמתבוננים יותר לעומק בהשוואה בין הזכר לנקבה, רואים שכאשר האישה מתבגרת השווי הכלכלי שלה יורד פחות מהירידה בשווי של הגבר כשהוא מתבגר, האשה יורדת מ- 30 שקל, ל- 10 שקל, ואילו הזכר יורד מ- 50 שקל ל-15 שקל.  

פרשת בחקתי - כמה אני שווה?

תמונה
  בס"ד פרשת בחקתי – כמה אני שווה? מה העניין של הערכים? פרשתנו, ובעצם ספר ויקרא כולו, נחתמים בדיני ערכים (ויקרא כז, ב) : "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לה'" . אדם המעריך חפץ נדרש לשלם את ערכו. אך לא רק חפצים אלא גם בני אדם. התורה מציינת לנו את ערכו הכלכלי של כל אדם על פי מינו וגילו. לכל גיל ערך מסוים לזכרים וערך אחר לנקבות. ויש לשאול , מדוע התורה מסיימת במצווה זו את ספר ויקרא? מה המסר שהתורה מעבירה לנו בכך? וכן יש להבין , מדוע הפרמטרים היחידים לקבוע את ערכו את האדם הינם המין שלו והגיל שלו, מדוע אדם חכם, עשיר, צדיק או חזק יותר לא יהיה שווה יותר, או אדם טיפש, עני, רשע או חלש יהיה שווה פחות? מדוע שבית הדין לא יקבע את ערכו של כל אדם ואדם? לשם כך ננסה להציע מספר תשובות:        א.   מניעת גאווה ספר ויקרא זהו ספר הקורבנות. קורבנות מלשון קרבה. ישנו חשש שמתוך התקרבות לה' אדם עשוי להגיע לגאווה . אדם שחושב שהוא כבר התקרב עשוי לחוש גדול יותר מאחיו. לשם כך באה התורה ואומרת לו תראה כמה אתה שווה . ערכך זהה לאדם בן גילך. אינך יותר מאף אחד אח

פרשת בהר - מי מחזיק את מי?

תמונה
  בס"ד פרשת בהר - מי מחזיק את מי?   "העני עושה עם בעל הבית" בפרשתנו מובא (ויקרא כה,לה) פסוק: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ  בּו ֹ ". לכאורה היה צריך להיות כתוב "והחזקת  אותו ", שתחזיק אותו שהוא לא יפול, ולא "החזקת בו " שמשמע שאתה מחזיק בו על מנת שאתה  לא תיפול? מסתבר שאנו צריכים לעזור לעני בשביל שאנו לא ניפול.   המדרש כותב על הפסוק הזה ( ויקרא רבה כה, לה) : " ר' יהושע אומר: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית " . כאשר מישהו מתמוטט לידך ואתה לא עוזר לו - אתה נפגע מזה. הקב"ה ימצא דרך לדאוג לעני, השאלה היא אם אתה תזכה להיות השליח של הקב"ה ולהינצל מכל מה שנגזר עליך.   איך לתת צדקה? עוד כותב המדרש (ויקרא רבה פרשה לד פרשה לד א) על הפסוק: " וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ " הדא הוא דכתיב (תהלים מא) : " אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'" ... רב איסי אמר: זה שנותן פרוטה לעני ". ויש לשאול: למה צריך השכלה כדי לתת צדקה, פשוט תיתן?

פרשת בהר - בין ארצנו לתורתנו

תמונה
  בס"ד פרשת בהר – בין ארצנו לתורתנו פרשת בהר פותחת בסמיכות בין הר סיני לציווי על מצוות השמיטה : "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: ... וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'"   רש"י על פי חז"ל מבאר את משמעות הסמיכות: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני? ... - מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני ".   בעל "אור החיים " שואל על הסברו של רש"י: מדוע זכתה דווקא מצוות שמיטה לשמש דוגמה לכל המצוות: "למה לא לימד זה אלא במצוה זו בדיוק?" ומתרץ: "ואולי ... שעל מנת התורה נתן ה' את הארץ ".   אור החיים מחדש כאן חידוש מדהים, שכדי לקיים את התורה והמצוות חייבים את הארץ . ובנוסף, שהזיקה של עם ישראל לארץ ישראל יונקת דווקא מתוך ציווי ה' בתורה.   וצריך להבין למה החיבור בין עם ישראל לארץ ישראל חייב לינוק דווקא מתוך תורה? לכאורה, ישנם הרבה חילונים שמחוברים לארץ ואוהבים אותה מאוד?   ברצוני לנסות להציע שני הסברים, לסיבת הזיקה בין הארץ לתורה:   א. מצו

פרשת בהר - שתי שביתות בשמיטה

תמונה
  בס"ד פרשת בהר – שתי שביתות בשמיטה הדמיון בין שבת לשמיטה בפרשתנו מסופר על מצוות השמיטה, תוך כדי אזכור של השורש ש.ב.ת שבע פעמים (ויקרא פרק כה, ב-ז) : " כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' :   שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:   וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ:   וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ":   מתוך עיון בפסוקים עולות מספר שאלות : א.    מדוע הארץ צריכה לשבות? האם הארץ היא בעלת תפקיד אקטיבי, הרי היהודי צריך לשבות ממלאכה בשמיטה ולא הארץ? ב.    מדוע התורה טורחת להשתמש רבות בפועל "שבת" לאורך הציווי על השמיטה? מה הקשר למצוות השבת? אמנם ישנו מבנה דומה