דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת תזריע – מי גדול יותר הזכר או הנקבה? יש הבדל בין בנים לבנות אפילו בשעת הלידה, כשנולד תינוק זכר אמו טמאה שבוע וטהורה 33 ימים, ואילו כשנולדת תינוקת אימה טמאה שבועיים ואח"כ טהורה במשך 44 יום. ורק אח"כ היולדת מביאה קורבן. כפי שכתוב פרשתנו (ויקרא פרק יב, א-ו) : "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:... וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה... וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה:" נסכם את הפסוקים בטבלה:   ימי טומאה ימי טהרה סך הכול לידת זכר 7 33 40 יום לידת נקבה 14 66 80 יום כשמתבוננים בטבלה, עולות מספר שאלות : א.    מדוע בלידת זכר ימי הטומאה קצרים מלידת נקבה? ב.     מדוע בלידת זכר ימי הטהרה קצרים יותר מלידת נקבה? ג.      מה המשמעות של המספרים הללו?

בס"ד פרשת תזריע – מאמין וזורע זריעה, חטאת ועולה פרשתנו פותחת בתיאור טומאת היולדת (ויקרא יב, א-ב) : " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:... וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן":   ויש לשאול על   פסוקים אלו: א. למה כתוב בלשון "אשה כי תזריע", למה לא כתוב "אשה כי תלד"? ב. עוד צריך להבין למה אישה צריכה להביא קורבן חטאת וקורבן עולה על הלידה שלה, מה היא עשתה, הרי לידה זה הדבר המשמח ביותר שיש, מה היא אשמה?   לידה שווה זריעה נראה לומר, שאישה שהחליטה ללדת הוא ממש זורעת . כפי שהחקלאי זורע זרעים ואיננו יודעים כיצד הצמח יגדל, כך ההחלטה להוליד ילד לעולם זו זריעה. אינני יודעים כיצד הילדים יצאו החוצה: האם הילד יהיה בריא או חולה, חכם או טיפש, יפה או מכוער, צדיק או רשע. האם יהיה לנו מספיק כסף כדי

בס"ד פרשת תזריע – היחס למדינת ישראל היחס למדינה ישנו דיון גדול בשנים האחרונות בתוך הציבור הדתי והחרדי, האם מדינת ישראל היא מעשה ה' או חלילה מעשה שטן. האם היא "ראשית צמיחת גאולתנו" או "ראשית צניחת גאולתנו"? ברצוני להציע תשובה לכך מתוך הפרשה.   תהליכים הפוכים בלידה בפרשתנו מסופר על שתי קורבנות שמקריבה היולדת: חטאת ועולה. במהלך הלידה מתרחשים שני אירועים משמעותיים אך הפוכים במשמעותם: א. הלידה מלווה במציאות לא נעימה - דם, זעקות בכי ואוירה מתוחה. ב. נשמה חדשה שמגיעה לעולם.   התורה מחנכת אותנו להתייחסות מורכבת לאירוע הזה. היולדת מביאה שני קורבנות: א. קרבן חטאת - על מצבה הפיזי הנמוך שטימא אותה, על הכאב, הבכי, המשבר, ואף שאולי גרם לה להישבע שלא ללדת שוב (כדברי רשב"י בגמרא נדה לא ע"ב). ב. קרבן עולה - שבו היולדת מתעלה בעקבות המעמד הרוחני המשמעותי שהייתה שותפה לו, יצירת חיים חדשים.   התורה אינה מתעלמת מהאירועים הסביבתיים שהיו בלידה, אולם מחנכת אותנו לראות את התגלות וההתעלות ששורה בעקבותיהם.   הכרת הקשיים והתקרבות ליעד

 בס"ד פרשת תזריע – החטא שבלידה טומאת היולדת פרשתנו פותחת בפסוק: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא ". מפסוק זה רואים שתהליך הלידה מלווה בטומאה . ויש לשאול , מדוע לידה מטמאת, הרי לידה היא שיא הופעת החיים, עת יורדת נשמה חדשה משמים ומתחילה את צעדיה הראשונים בעולם הזה. הטומאה קשורה בדרך כלל בחסרון חיים (באופן החמור ביותר זו טומאת מת), ואילו כאן – חיים חדשים מתגלים. וטומאה זו על שום מה באה?   קורבן חטאת ליולדת בהמשך הפסוקים אנו קוראים את הפסוק: "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת ". ויש להבין מדוע היולדת צריכה להקריב קורבן חטאת? האישה זה עתה קיימה את הדבר הגדול ביותר, השתתפות עם הקב"ה בנתינת חיים לעולם. איזה חטא חטאה היולדת? כבר תלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי שאלוהו שאלה זו, וענה להם (נדה לא ע"ב) : "בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן". רב יוסף מקש

  בס"ד פרשת תזריע – ברית מילה וארץ ישראל ברית מילה וארץ ישראל בפרשתנו מובא הציווי על ברית המילה (ויקרא יב, ג) : " וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ ". הפעולה הראשונה שעושה שיהושע בן נון עושה אחר חציית הירדן הוא מילת את בני ישראל. הדור שנולד במדבר לא נימול מפני הסכנה, ובכניסת עם ישראל לארץ ישראל – עם ישראל נימול. רש''י בשם המדרש כותב (יהושע ה, ד) : "אמר להם (יהושע) סבורים אתם לירש את הארץ ערלים? לא כך נאמר לאברהם: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך... הימול לכם כל זכר"". ניתן לזהות שישנו קשר בין שתי המצוות הללו, ובזכות מצות המילה עם ישראל יורש את ארץ ישראל.   התלות בין המילה לארץ ישראל ישנו קשר אדוק בין ארץ ישראל למצוות המילה. המדרש (ילקוט חדש ארץ ישראל) כותב: "ארץ ישראל שקולה כמצות מילה... מה מילה דוחה שבת, אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת". וכן כתוב בזוהר (משפטים ח"ב קכד ע"א, תרגום הסולם) : "בזכות שישראל עורכים ברית המילה, נכנעים אויביהם תחתם, ויורשים את נחלתם ".