רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ר' ישראל מסלנט

פרשת תרומה - רגישות לזולת

תמונה
 בס"ד פרשת תרומה – רגישות לזולת עיקר המשכן עבור הארון והכפורת פרשתנו עוסקת בבניית המשכן. הכלי הראשון שאותו מתארת התורה הוא ארון הברית. הרמב"ן כותב שעיקר המשכן הוא בשביל ארון הברית שעליו הכפורת. המיוחד בארון ששם נמצאים לוחות הברית, ובין שני הכרובים עובר הקול שה' מדבר דרכו לעם ישראל.   מבנה הכרובים על גבי הארון היתה מונחת הכפורת שעליה היו הכרובים. בתיאור הכרובים מובא ( שמות כה, כ ) : " וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים ". הרב יצחק אלחנן ספקטור [1] כתב שמהכפורת לומדים שתי נקודות, לחיים: א.   "פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" – צריך לשאוף תמיד למעלה . לא להסתפק במקום שאדם נמצא. ב.     "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" – שההתעלות תהיה מתוך מבט על הזולת . לא להתעלות על חשבון הזולת – צריך להיות כל הזמן רגיש כלפי הסביבה.   לאן פני הכרובים פונים? הרב ספקטור מוסיף על פי הגמרא ( בבא בתרא צט ע"א) :   &qu

פרשת משפטים - שמיעת המצוות

תמונה
  בס"ד פרשת משפטים – שמיעת המצוות התוספת בפרשת משפטים פרשת משפטים פותחת במילים: "ואלה המשפטים". רש"י ע"פ המדרש כותב: "ואלה מוסיף על הראשונים". מה התוספת שיש בפרשתנו על פני עשרת הדברות שבהם רמוז כל יסודות התורה?   נעשה ונשמע נראה לענות שהחלק המרכזי של הפרשה שלנו, זה דברי העם (שמות פרק כד, ז) : "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". מה המשמעות של המילים: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"? יש שהסבירו שיש כאן שבח של עם ישראל. בכך שהם מודעים שכל מה שה' יצווה הם יעשו גם בלי לערער מתוך ביטול לדבר ה'. ורק אח"כ הם יהיו בבחינת " נשמע ", שינסו להבין מה הטעם של כל מצווה.   אך יש להקשות על הסבר זה מספר שאלות: א.    אם ההבנה היא שכל דבר שה' יצווה נעשה, היה צריך להיות כתוב בלשון עתיד: "כל אשר ידבר ה' נעשה", ולא כל אשר דיבר ה' נעשה (בלשון עבר)? ב.     אם השבח של עם ישראל הוא שהם יקיימו את התורה מתוך ביטול מוחלט לה', כפי שכתוב בפרשת יתרו (שמות יט, ח) : "וַיַּעֲנוּ כָל הָ