דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת כי תשא – כוחה של תשובה   שאלה : מה הרגע הכי גבוה רוחנית שזכה לו איזה אדם פרטי מאז בריאת העולם? נראה לי שהתשובה , אחרי שמשה רבנו אומר: "הראני נא את כבודך". אותם רגעים שה' אומר למשה ( שמות לג כב-כג): "וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי ... וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ". (הרמב"ם כותב שזה לא כפשוטו).- כשמשה זוכה לראות את אחוריו של ה' אחרי משבר חטא העגל. זה השיא הרוחני הכי גבוה שאפשר לזכות לו בעולם הזה.   השאלה העולה: למה אחרי חטא העגל הקשה והנורא, כשעם ישראל כמעט הוכחד כליל, ה' מחליט לגלות את סודותיו הכי כמוסים למשה, "וראית את אחורי", סוד י"ג מידות, קרן עור פניו? איך זה שאחרי המילים הקשות שה' אומר על עם ישראל (שמות לב ט-יא): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:" הוא יוצר שינוי של אהבה כל כך גדולה, ו מגלה למשה את הגילויים הכ

  בס"ד פרשת ויחי – האם יש סיכוי להשתנות?   בברכות שמברך יעקב את בניו בפרשתנו, ישנה ביקורת נוקבת כנגד שמעון ולוי: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל".   ויש לשאול: כיצד יתכן ששבט לוי שמקבל ביקורת כל כך קשה, זוכה בסוף להיות השבט הקדוש של עם ישראל,   משה ואהרון יוצאים ממנו, ומשם כל הלווים הכוהנים? בניגוד לשבט שמעון שלא זוכה לגדולה משמעותית?   נראה להסביר שהכל תלוי כיצד בוחרים לקבל ביקורת ותוכחה:   שבט שמעון שמעו את דברי התוכחה, ולא הפנימו את המוסר של יעקב. הם השאירו את התווית של עצמם, השלימו עם המציאות שזה מה שהם, וכך המשיכו לאורך השנים. לעומת זאת, שבט לוי עורך מהלך של תשובה. הם הפנימו את המוסר של יעקב, יצרו שינוי מהותי , וניתבו את העוצמות שהיו להם . כך הם זכו אחר כך להיות ממובילי עם ישראל בקודש .   את הפער בין התה

 בס"ד סוכות - חג התבטלות או ההתעצמות סיכום שיעור שהועבר בשנת תשע"ח – הלל מרצבך פתיח בגמרא מובאת מחלוקת לזכר מה אנו בונים סוכה בחג הסוכות [1] : תניא: (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר, ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם. יוצא מדברי הגמרא שישנה מחלוקת מה הטעם שיושבים בסוכה בחג הסוכות, לדעת ר' אליעזר זכר לענני הכבוד שה' הושיב את בנ"י בצאת ממצרים, ולדעת ר' עקיבא זכר לכך שבנ"י ישבו בסוכות במדבר. על הפסוק בתורה [2] : " למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים " כתב רש"י על המילים "כי בסכות": " ענני כבוד " כדעת ר' אליעזר. וכן פסק השו"ע בתחילת הלכות סוכה כדעת ר' אליעזר [3] : " בסכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש ".   ויש לשאול כמה שאלות על כך: 1.      מדוע רש"י ואחריו הטור והשו"ע פסקו דווקא כדעת ר' אליעזר, שמצוות סוכה היא כנ