דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד                                    פרשת וישלח – הקצב של יעקב   אחרי כל ההכנות של יעקב למפגש עם אחיו עשיו, אחרי המפגש עם החיבוקים והנשיקות, יעקב אומר לעשיו: "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה". ליעקב יש קצב משלו, הוא מתנהל לאט.   וצריך להבין, היכן נעלמה לה מידת הזריזות? האם זה לא בזבוז זמן להתנהל לאט, הרי עדיף להזדרז בחיים הקצרים?   נראה להציע, שיעקב מלמד אותנו יסוד חשוב לחיים על סדרי עדיפויות בערך הזמן. כנגד, הגישה הטוענת שכל מה שהוא לא נותן לי סיפוק הינו בזבוז זמן , אצל יעקב אם זה דבר בעל ערך, ראוי שווה להשקיע בו את הזמן, ולהתנהל בו בנחת: "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי":   "לרגל מלאכה" – כנגד מקדשי עמל הכפיים. רומז יעקב על השבתות, החגים ולימוד התורה שיש להשקיע בהם בנחת ובשמחה. "מלאכה" שאנו שובתים ממנה בשבתות וחגים, "מלאכה" שאנו כביכול מפסידים ומשקיעים בלימוד התורה וערכים אחרים.   &

בס"ד פרשת ויקהל – מלאכות קדושות שאלות על הקשר בין שבת למשכן בפרשתנו מופיע פעם נוספת ציווי על שמירת השבת . נעלה מספר שאלות על הקשר בין מצוות השבת לבניית המשכן: א.   אם נתבונן בפסוק נשים לב שמעבר לציווי לשמור את השבת, התורה מספרת שעושים מלאכה שישה ימים: (שמות לה, ב) : " שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' ". וצריך להבין מדוע יש לתאר את עשיית המלאכה במשך השישה ימים? מדוע יש בכך צורך? ב.   מדוע הסמיכו את ציווי המשכן לשמירת שבת? יש לציין, שגם בפרשת כי תשא, אחר אזכור הנציגים לבניית המשכן, מופיע הציווי לשמור את השבת (שמות לא, טו) : " שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' ". וצריך להבין מה הקשר האדוק בין שמירת השבת למלאכת בניית המשכן? ג.    יש  להוסיף ולשאול על דברי הגמרא (שבת דף מט ע"ב) שכותבת שכל המלאכות האסורות בשבת נלמדות מהמלאכות שבהם נבנה המשכן: " אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי? ... כנגד עבודות המשכן &quo