דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת כי תצא - מה רע בריבית? איסור ריבית בפרשתנו ישנן מספר מצוות שמביעות את התייחסות מיוחדת לקשר שצריך להיות בתוך עם ישראל. אחד האיסורים הקשים היום לקיום במשק הכלכלי הוא איסור ריבית כפי שכתוב בפרשה (דברים פרק כג, כ-כב) : " לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ: לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ ".   שאלות על איסור ריבית כשמתבוננים בפסוק מיד עולה השאלה, איך ייתכן שהתורה מצווה אותנו להשיך (להלוות בריבית) לנוכרי? אם זו פעולה לא יפה אז היא צריכה להיות אסורה כלפי כל אדם. וכי מותר לגנוב מגוי? וכי מותר להציק לנוכרי? - ואם זו פעולה חיובית, מדוע התורה מזהירה אותנו ומדגישה " לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ "? ועוד יש לשאול, למה לא להלוות בריבית? הרי הלוואה בריבית היא טובה הן ללווה (שזקוק להלוואה) והן למלווה?   לא מרווחים על חשבון אחים ונראה לענות , שאמנם אי אפשר לבנות את

בס"ד פרשת ויגש – דמעותיו של יוסף צילום: Davide Restivo commons.wikimedia.org דמעותיו של יוסף התורה לא מרבה לתאר בכי, אך על יוסף מתואר שהוא בוכה 7-8 פעמים. ניתן לומר שיוסף הוא הדמות שבוכה הכי הרבה בכל התנ"ך. המקומות שבהם מוזכר הבכייה של יוסף:   א.   בהיותו בבור שאחיו זרקוהו כפי שמשמע מהתיאור (בראשית פרק מב, כא): "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת".   ב.    במפגש עם אחיו הראשון כפי שכתוב (בראשית פרק מב, כד-כה): "וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם".   ג.     במפגש השני עם אחיו כפי שכתוב (בראשית פרק מג, ל): "וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה".   ד.    בהתגלות שלו אל אחיו בנימין כפי שכתוב (בראשית פרק מ

בס"ד פרשת ויגש – "אין כניסה לצלמים!" האירוע המרגש בתנ"ך כשאני מנסה לחשוב מה הרגע המרגש ביותר בתנ"ך. אולי יותר מלידת יצחק, אולי יותר מיציאת מצרים, אולי יותר ממעמד הר סיני. זה הפסוקים המרגשים והדרמטיים שמופעים בפרשתנו. אותם שניות שהתגלה יוסף לאחיו. אם רק היה אפשר לצלם את המבטים של יוסף, את המבטים של אחיו, את הדמעות (בראשית פרק מה, א) : "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו" את האחדות המשפחתית שחוזרת בכמה שניות, וכולם מתמלאים בשמחה. כמה שניות לפני אותם רגעים קורא יוסף: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו". ויש לשאול למה יוסף מבקש זאת, למה זה נצרך ומודגש, שבקשתו של יוסף " הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי " אכן התממשה? מספר תשובות הובאו בפרשנים, ננסה להביאם ואח"כ להביא הסבר נוסף בס"ד.   א.         שלא לבייש את אחיו המדרש תנחומא (ורשא, פרשת ויגש אות ה) כותב כך: "אמר יוסף בלבו מוטב שאהרג ולא אבייש את אחי בפני המצרים". וכן פירש רש&quo

  בס"ד פרשת מקץ – התנהגותו של יוסף שאלות על התנהגותו של יוסף 1.    בפרשתנו כתוב על יוסף (בראשית פרק מב, ז): "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם". ויש לשאול מדוע יוסף כך התנהג לאחיו, הרי כתוב בתורה (ויקרא פרק יט, יח): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר"? למה סתם הוא ציער את אחיו? 2.    ועוד יש לשאול, מדוע יוסף לא מתגלה לאביו, בתקופה שבה היה שר במצרים? מדוע הא גורם צער לאביו, מה הוא אשם? 3.    מדוע יוסף דורש להוריד דוקא את בנימין, ולא את אביו? (אם תכנן שכולם בסוף יבואו אליו, היה דורש שאביו בעצמו יבוא, ואם לא מדוע לא התוודע לאחיו לגמרי) 4.    מדוע יוסף החביא את הגביע באמתחת בנימין ועשה את כל התרגיל המסובך הזה?   הפרשנים השונים עונים על שאלות הללו. נציע כאן ג' הסברים:     א. פירוש הרמב"ן הרמב"ן ביאר שיוסף עשה זאת כדי להגיש את חלומותיו: " כי בראות יוסף את אחיו משתחוים לו זכר כל החלומות אשר חלם להם וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת , כי יודע בפתרונם כ