דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת כי תבוא - ההיפך מהר סיני תיאור המעמד הברית בכניסה לארץ בפרשתנו מובא פעם נוספת (אחרי שהופיע כבר בפרשת ראה) הציווי על המעמד המיוחד שצריך לעשות בכניסה לארץ ישראל בהר גריזים ובהר עיבל (דברים פרק כז, א-ט) : "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל:... וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב... וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים... וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל ... וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם:"   המשנה במסכת סוטה (פ"ז מ"ה) , מתארת את מבנה המעמד המרשים שהיה באותה העת: "ברכות וקללות כיצד? כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם... ששה שבטים עלו לראש

  בס"ד פרשת כי תשא – להרוג או לאהוב? לפני כמה זמן, איש עסקים מקרית גת דקר את בנו בן ה-14. הוא היה תחת השפעה של סמי הזיה קשים. אחרי כמה ימים הוא בכה על קברו של הבן על מה שעשה לו והתחנן למחילה מבנו. בינתיים הוא יושב בכלא.   מה אתם חושבים על אבא שמאיים לרצוח את בנו כי הוא לא התנהג יפה? זה לא נתפס.   כיצד יתכן שה' אומר בפרשתנו אחרי חטא העגל (שמות לב פסוק י): "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם "? איך המילים הללו מתיישבות על הנפש? אבא שכועס על בנו מחליט להורגו? אחרי שה' הוציא אותנו ממצרים, קרע לנו את הים רוצה להרוג אותנו על טעות שעשינו?   מעניין שחז"ל מספרים לנו שהסיפור היה קצת שונה (ברכות דף לב עמוד א): "כיון שאמר: 'הרף ממני ואשמידם', אמר משה: דבר זה תלוי בי - מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים".   אז מה ה' התכוון באמת, להרוג את עם ישראל או רק להגיד למשה שיתחנן על עם ישראל? למה סתם לאיים במשהו שאתה לא מתכוון אליו? נראה להסביר שזה היחס בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה.   כשאדם מכה את חבירו, אומרת