דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת כי תצא – בגלל לחם ומים בפרשתנו ישנה איסור מעניין להתחתן עם עמוני ומואב ( דברים פרק כג, ד-ז ) : "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם:   עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ: ... לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם:"   וצריך להבין את מהות האיסור: א.    מדוע ה' החמירו כל כך עם עמון ומואב שאינם רשאים לבוא בקהל לעולם רק בגלל שהם לא קידמו את בני ישראל בלחם ומים? וכי הם חייבים בכך? ב.    ובפרט שיש מהפרשנים (החזקוני ועוד) שאומרים שהם נתנו להם לחם ומים בתשלום ! גם אנחנו היום משלמים על הלחם והמים אז למה זה כל כך חמור? ג.     ובפרט שהיה לעם ישראל את באר מרים ואת המן ! אז מדוע זה כל כך חמור שלא נתנו להם משהו שהם לא צריכים? ד.    האם חוסר בקידום בלחם ומים עדיף על פני המצרים שעינו אותנו 210 שנים וה' אסר

 בס"ד פרשת עקב – החסידות תלויה בחידוש אישי למה אין בכל מאודכם? בפרשיית "והיה אם שמוע" שאנו אומרים בקריאת שמע לא מופיע הציווי "בכל מאדכם" (דברים פרק יא, יג) : "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". ננסה להבין מדוע ציווי זה מופיע בפרשיית "ואהבת" ולא מופיע בפרשיית "והיה אם שמוע".   שלושה הסברים של הכלי יקר בעל הכלי יקר נותן שלושה הסברים לשאלה זו (דברים יא, יג) : א.     הציבור תמיד מעדיף חיים על פני כסף – "לפי מה שפירש רש"י שלכך נאמר "בכל מאדך" – "לפי שיש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו", מדקאמר יש לך אדם שמע מינה שדבר זה בלתי מצוי כי אם באדם אחד או מתי מספר שבטלה דעתם אצל כל אדם אבל לא בציבור כי לא שכיח הדבר שרבים יסכימו על דעה נפסדה זו ". (וכ"כ גם בעל האור החיים הקדוש) . ב.     הפסוקים כאן עוסקים בשכר טוב ולא בעונש – "ולפי מה שפירש רש"י "

בס"ד פרשת בשלח – למה עצמות יוסף חשובות? משה מתעסק עם עצמות יוסף פרשתנו פותחת בתיאור מה משה עשה בזמן יציאת מצרים. כולם אורזים את התיקים "משארותם צרורות בשמלותם", יושבים לאכול את קורבן הפסח. ומתכוננים לרגעים המרגשים ביותר בהסטורייה האנושית. אך משה רבנו מתעסק בדברים אחרים ( שמות יג, יט) : "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם:" על פסוק זה יש לשאול מספר שאלות: א.    האם זה מה שחשוב עכשיו למנהיג הדור? זה מה שיש למשה להתעסק בזמן יציאת מצרים? לחפש עצמות של יוסף שנפטר לפני יותר ממאה שנה? יש המון דברים שנזקקים להם לפני יציאה של מיליוני אנשים באחריותו, ומשה מתעסק בחיפוש אחר עצמות ששקועות בתוך ים סוף?! ב.    למה דווקא משה לוקח את העצמות ולא מישהו אחר? הרי כתוב בפירוש בפסוק שיוסף "השבע השביע את בני ישראל" את כולם הוא השביע לא רק את משה! האם משה לא מצא איזה רס"פ (רב סמל פלוגתי) שיעזור לו בעניין? ג.     עוד יש לשאול על י