דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת בא – מי הקובע בתורה? מה זכתה מצוות קידוש החודש? מצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטווינו כעם. וכפי שכותב רש"י, בפירושו  הראשון על התורה: " אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא (שמות יב ב) "מהחודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל".  (משם והלאה ממשיך המדרש לבאר למה מובא כל ספר בראשית) וצריך להבין למה דווקא זכתה מצוות החודש שהיא המצווה הראשונה שלנו כעם? מה מיוחד בה כל כך?   עם ישראל שולטים בזמן ובמצוות מצוות קידוש החודש מעידה יותר מכל מצווה על היכולת של עם ישראל לשלוט על הזמן ועל קדושתו. ה' אומר לנו במצווה הראשונה שנצטווינו בתור עם, אתם גם יכולים לקבוע מה קדוש ומה לא, אתם חלק מקובעי התורה. אמנם אני קבעתי לכם את השבת ביום השביעי, אבל גם לכם יש חלק בתורה, אתם קובעים את התאריכים, קובעים את החגים. אתם משפיעים על כל התורה עצמה.   החשיבות בשותפות בתורה כשה' אומר לנו במצווה הראשונה: 'אתם קובעים' יש בכך מסר עצום. מסר של שייכות, מסר של חיבור פנימי עמוק. התורה היא חלק מהותי מאיתנו, משפיעה ומושפעת. ע

בס"ד פרשת מקץ - בין פזיזות לאחריות הצעתו של ראובן נידחת בפרשתנו מסופר על תגובת יעקב על דרישת שליט מצרים, להוריד את בנימין אליו. יעקב מסרב באומרו לבניו (בראשית פרק מב, לו) : " אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה " לשמע דברים אלו מיד אומר ראובן בנו הבכור אל אביו (בראשית פרק מב, לז) : " אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ ", אך יעקב נשאר בסירובו ואומר (בראשית פרק מב, לח) : " וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה ".   הצעתו של יהודה מתקבלת בהמשך הפסוקים, כאשר הרעב מתחיל להיות יותר כבד בארץ, מנסה הפעם יהודה את מזלו ואומר אל אביו (בראשית פרק מג, ח-ט) : " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּ

בס"ד פרשת ויצא – אהבה מעל הזמן ‎‎‎ וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בשעה שיעקב אבינו עבד כדי לזכות ברחל נאמר בפסוק (בראשית כט, כ) : "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ". וישנה שאלה שעולה היא מפשט המקרא. הרי בדרך כלל כשאדם אוהב מישהי, כל יום שהוא בלעדיה זה נראה בעיניו כנצח, ואיך זה ייתכן שהימים עברו ליעקב כימים אחדים? מצאתי שתי תשובות לשאלה זו, נביא אותם ואח"כ ננסה להציע תשובה נוספת. א. עבודה קטנה ביחס לאהבה הגדולה הסבר של רבנו בחיי: יעקב כל כך אהב את רחל, שחשב שלעבוד עבורה רק 7 שנים, זה ממש מעט. ולכן זה נחשב כימים אחדים. שהרי בשביל רחל הוא היה מוכן לעבוד גם 100 שנה. להסבר זה מובן הקשר לתחילת הפסוק "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים ", שהעבודה 7 שנים נחשבת כמועטת ביחס לגודל אהבתו אותה.   משל לאדם שרוצה לקנות דירה שמחירה מליון ₪, והוא מצא מישהו שמוכן למכור אותה בעשרת אלפים ₪, הוא מרגיש שהדירה הזאת ממש בחינם.   אך על הסבר זה ניתן להקשות : שהרי גם אם הוא