דברי תורה לפרשת השבוע

פרשת במדבר, מה המרכז שלי בחיים ?   בפרשת במדבר מופיע בהרחבה מניין בני ישראל, סדר המסע והחניה במדבר: "איש על דגלו באותות לבית אבותם".   ונשאלת השאלה: למה התורה מאריכה כל כך בתיאור המניין, סדר המחנות, מיקום השבטים, הלויים והמשכן? מה החשיבות של כל הפרטים הללו ?   נראה להציע, שיש כאן מסר יסודי לחיים שלנו.   עם ישראל חנה בצורה מאוד מיוחדת: המשכן עמד במרכז, הלויים סביבו, וכל שבטי ישראל מסביב, כל שבט עם הדגל שלו, עם הזהות שלו ועם הכוחות המיוחדים שלו.   יש כאן רעיון עמוק: לכל שבט היו הכישורים והייעוד שלו, וכל אחד תרם את חלקו לפאזל הגדול של עם ישראל. אבל כולם ידעו דבר אחד ברור, מה שנמצא במרכז החיים הוא המשכן, מקום הקודש. ולשם הוא נושא את עיניו.   כך למשל: שבט זבולון התאפיין במסחר ובהפלגה, "זבולון לחוף ימים ישכון", ולכן סמל דגלו היה אנייה. הוא עסק בעולם הגדול, אבל ידע שהמרכז הרוחני שלו הוא הקודש, ומשם הוא שואב כוח והשראה.   שבט גד היה שבט של לוחמים, "גד גדוד יגודנו", ולכן בדגלו הופיע אוהל צבאי. תפקידם היה להילחם למען עם ישרא...

  בס"ד פרשת שמות – הסנה בוער באש  מה משמעות המראה? ה' נגלה למשה דרך הסנה (שמות ג, ב) : "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה". וצריך להבין : מה המשמעות שהתורה מציינת "וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל"? למה ה' ככה מתגלה למשה רבנו? מה המשמעות של המראה המשונה הזה?   עם ישראל יישאר לנצח נוכח כל הבאים לכלותו ישנו הסבר, שהסנה הינו משל לעם ישראל במצרים. שאף שעם ישראל חלש ועלוב כקוץ, והאש מנסה לכלות אותו, הוא מחזיק מעמד. אפילו שהמצרים מנסים לענות אותו (שמות א, יב) : "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ" עם ישראל: "כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ". באופן זה ה' מעביר למשה רבנו את המסר. דע לך, שעם ישראל על אף כל הצרות שהוא עובר, אני אבוא להציל אותו.   אש כביטוי לקודש וסנה כביטוי למניעות חשבתי לנסות להציע הסבר אחר. אולי האש היא אש הנשמה, אש השואפת לקודש, אש הרוצה להתרומם מעלה שבוערת בתוכנו. והסנה אלו הקוצים שמפריעים לה לבעור. יש בנו אש גדולה "א-להי נשמה שנתת בי ...