דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת ויקרא – הכיסופים שגדולים מהמציאות   פרשת פותחת בפסוק ( ויקרא א, א): "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". רש"י מבאר על פי מדרש מספרא: "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים, קדמה קריאה". והשאלה העולה, לשם מה נצרכת הקריאה? מדוע זה כה חשוב?   השפת אמת (תרמ"ב) עונה על כך: "כי השליחות להמעשה גדול מאוד מגוף המעשה". הדברים מדהימים : הקריאה היא ההכנה למפגש, וההכנה למפגש גדול מהמפגש.   בחסידות הרבו לדבר על חשיבות ההכנה למצוות, אם באמירת "לשם יחוד", אם בטבילה לפני קיום מצוות, ואם בהשקעה של הרבה זמן ומחשבה לפני התפילה. הם סמכו את הגישה הזאת לדברי המשנה (ברכות ה, א): "החסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים".   יסוד זה נכון גם בתחומים נוספים כגון הציפייה לישועה. הרב חרל"פ (מעייני הישועה פסקה א) כותב: "הציפיה לישועה גדולה מהישועה עצמה". עצם התשוקה והרצון גדולים מהמציאות עצמה.   את ההשתוקקות לגאולה, ניתן לראות בשירים השונים שכתבו גדולי ישרא

 בס"ד פרשת שמות – הכיסופים לארץ הקודש מה משמעות השם גרשון? בפרשתנו מסופר על לידת בנם של משה וציפורה, ועל שמו המיוחד: (שמות ב, כב): "וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה:" ויש לשאול אודות שמו של גֵּרְשֹׁם מספר שאלות: א.    על איזה ארץ נכריה משה התכוון? בפשטות משה התכוון שהוא נמצא כעת בארץ מדין, והוא מרגיש גר משום שהוא איננו במקום ילדותו בארץ מצרים. אך על כך יש לשאול , האם שאיפתו של משה זה לחזור למצרים!? זה החלום שלו!? על שם געגועיו לחזור למצרים הוא קורא לבנו שם!? באותה ארץ שרוצים להרוג אותו!? במקום שמכים את אחיו!? ב.    ועוד יש לשאול , למה משה קורא לבנו גֵּרְשֹׁם, שמשמעותו: "גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" – היה מתאים שיקרא לו שם אחר כגון: " גר-נכר " (גר בארץ נכר)? ג.      ועוד יש לשאול, סתם אדם "גֵּר" הוא אדם שנמצא "בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה", אם כן מה החידוש שמשה מדגיש שהוא גר "בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה?   א.    גר שם רחוק במדין הרשב"ם ביאר שמשה התכוון בנ