פרשת שמות - הכיסופים לארץ הקודש

 בס"ד

פרשת שמות – הכיסופים לארץ הקודש

מה משמעות השם גרשון?

בפרשתנו מסופר על לידת בנם של משה וציפורה, ועל שמו המיוחד: (שמות ב, כב): "וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה:"

ויש לשאול אודות שמו של גֵּרְשֹׁם מספר שאלות:

א.   על איזה ארץ נכריה משה התכוון? בפשטות משה התכוון שהוא נמצא כעת בארץ מדין, והוא מרגיש גר משום שהוא איננו במקום ילדותו בארץ מצרים. אך על כך יש לשאול, האם שאיפתו של משה זה לחזור למצרים!? זה החלום שלו!? על שם געגועיו לחזור למצרים הוא קורא לבנו שם!? באותה ארץ שרוצים להרוג אותו!? במקום שמכים את אחיו!?

ב.   ועוד יש לשאול, למה משה קורא לבנו גֵּרְשֹׁם, שמשמעותו: "גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" – היה מתאים שיקרא לו שם אחר כגון: "גר-נכר" (גר בארץ נכר)?

ג.     ועוד יש לשאול, סתם אדם "גֵּר" הוא אדם שנמצא "בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה", אם כן מה החידוש שמשה מדגיש שהוא גר "בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה?

 

א.   גר שם רחוק במדין

הרשב"ם ביאר שמשה התכוון בנתינת השם "גרשום" לומר שהוא גר שם, במדין, רחוק ממשפחתו ומעמו:

"שכך משמע גרשם, גר שם בארץ רחוקה".

 

ב.   גר שם במצרים

המלב"ים (שמות ב, כב) ביאר שמשה קרא לבנו גרשום, כי רצה לזכור שמקום מגוריו הוא עם אחיו במצרים:

"יודיע שהגם שנתישב במדין ונשא שם אשה והגם שברח ממצרים מפני מלשינות איש ישראל בכל זאת לא שכח אהבת עמו, והיה עינו ולבו שם כל הימים לשוב אליהם ולהושיעם, ומדין היתה ארץ נכריה בעיניו, וישיבתו שם כגרות וטלטול".

 

ג.    גֵּר ללא שום מקום בעולם

בעל הכתב והקבלה ביאר שמשה הרגיש גֵּר בעולם, וגרשום משמעותו "גר משומם".

"לפי שהיה בורח מחמת מלך פרעה שבקש להרגו, והוזקק להתהלך מגוי אל גוי, וגם שם לא היה בטח, לכן קרא אותו גרשום... מלת גרשם הוא מורכבת ופירושו גר משומם שלא ידע אנה ילך ומה יעשה".

וכעין זה ביאר הרש"ר הירש:

"גרשם, קרי "גֵּר שום" ולא: "גֵּר שָם"; משורש "שמם" - כנגד "ארץ נכריה". ולא משורש "שם". משה, אף שחופשי היה, חסר דאגות ואב למשפחה, הרי לבו היה את אחיו במצרים, ובמדין לא התערה. וזאת ביטא בשם, אותו נתן לבכורו".

 

ד.   גֵּר בעולם הזה

בעל האור החיים הקדוש ביאר שמשה הרגיש גר בעולם הזה כדרכם של הצדיקים, וביטא זאת בשם בנו:

"על דרך אומרו (תהלים קי"ט) "גר אנכי בארץ", כי הצדיקים אינם בעולם הזה אלא כגרים בלא שום ישוב, והוא אומרו גר הייתי מעודי ונוסף לי בארץ נכריה לצד שהיה חוץ מאחיו ובית אביו".

 

ה.   אני גר שם בארץ ישראל

ואולי ניתן להציע הסבר נוסף: משה רבנו כל הזמן חושב על הארץ המובטחת, מקום כיסופיו, ארץ ישראל. וכך אמר: אמנם אני נראה כמצרי, חי במדין, ומסתובב במדברות כרועה צאן, ובכל מקום אני: "גֵּר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה", אך למען האמת: אני גר שם, בארץ ישראל!

היו למשה כיסופים לארץ ישראל, והטביע זאת בשם בנו גרשום. כעין מה שאמר ר' נחמן מברסלב: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל!" וכעין הפיוט של ר' יהודה הלוי: "לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב".

 

שנזכה לכסוף לקדושת ארץ ישראל, ומתוך כך נזכה לראות בבניינה ובתפארתה.