דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת שמיני – החסידה שאיננה חסידה   בעלי חיים טמאים משרישים מידת אכזריות בפרשתנו מובא רשימת בעלי חיים הטמאים שאסור לאוכלם. הרמב"ן מבאר כי הסיבה העיקרית של איסור אכילת בעלי חיים טמאים היא משום שהם טורפים. לדבריו, התורה מצווה להתנזר מהחיות הטורפות את האחר, משום שהאכילה מהם משרישה באדם שאוכל מהם את מידת האכזריות .   למה החסידה טמאה? אחד מהעופות הטמאים הוא החסידה . ויש להבין מדוע החסידה טמאה לאכילה, הרי היא בעל עוף שאיננו טורף? ואפילו שמה מעיד עליה שהיא בעלת חסד?   לשון גילוי עריות רבנו אברהם אבן עזרא מבאר שהחסידה טמאה משום שהיא מפקירה עצמה לסובב אותה. היא אינה נאמנת לבן זוגה, ולשון חסד הוא גם לשון של גילוי עריות , כפי שנאמר לגבי איסור נשיאת אח את אחותו: "כי חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם".   חסד רק עם הקרובים רש"י עומד על כך ששמה של החסידה מגיע מן השורש "חסד". ומבאר את מקורו של השם שהגיע לה בכך: "שעושה חסד עם חברותיה". שואל על כך הרב אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור : אם היא עושה "חסד" עם חברותיה

 בס"ד פרשת בא – למה להתעלל במצרים? למה להתעלל? בפרשתנו כתוב מהי מטרת המכות שה' מביא על המצרים (שמות פרק י פסוק ב) : "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'". ולכאורה יש לתמוה , מדוע צריך לספר על ההתעללות של ה' במצרים? מדוע לא לספר על הניסים שנעשו לבני ישראל שיצאו ממצרים? מה העניין לספר ולפרט על התעללות שעברו המצרים? האם אנו עם שרוקדים על דמם של שונאינו? ובכלל צריך להבין למה ה' נתן למצרים 10 מכות קשות וכואבות? לשם מה זה הועיל למישהו? אם בני ישראל יצאו משם זה כבר מספיק? האם אנחנו כמו בני דודנו שמחלקים סוכריות לילדיהם כשיש פיגוע? שרוקדים עם נשקים על הגגות כשיהודי נרצח? ה"כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ"?   לפני שננסה לענות, נעיין בהבנת המילים " הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם " ונראה שהובאו מספר פירושים למשמעות מילים אלו.   א.    מלשון התנשאות על ידי שרשת פעולות לדעת התרגומים אונקלוס ויונתן בן עוזיאל