דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד                                                                                    פרשת יתרו - גדול או קשה הצעתו של יתרו בפרשתנו מסופר על המפגש המרגש של יתרו עם חתנו, משה רבנו. תוך כדי מבטו של החותן על עבודת חתנו, הוא שם לב שישנה נקודה שטעונה תיקון יסודי (שמות יח, יז-כד) : " לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" ומיד מציע לו עצה למנות שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, ומוסיף את השיטה: "וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ ". הרעיון שיתרו מציע מתקבל על ידי משה חתנו, והוא אכן מבצע ומיישם את הרעיון (שמות יח, כד-כז) עם הבדל קטן. משה מצדו אומר: " אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם: ". ניתן לזהות שינוי קל אך משמעותי ביניהם: בעצת יתרו כתוב: " כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל ". וביישומו של משה כתוב: " אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה ". וצריך להבין מדוע יתרו מציע שהדברים הגדולים ישפוט משה, ואילו משה

 בס"ד פרשת וארא – קושיות ותירוצים למה אין תשובות? אחד הדברים התמוהים בפרשתנו זה אריכות התורה בדו-שיח בין משה רבנו וה'. תיאור זה חוזר 3 פעמים, משה שואל את ה' כל מיני שאלות, וה' עונה לו. אך כשמתבוננים בתשובות של ה', רואים שלכאורה הוא לא ממש עונה לשאלותיו של משה:   בפעם ראשונה: משה טוען (שמות ד, י-יב) : " בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי":   אך ה' לא עונה לו כלל, אלא אומר לו לא לדאוג : "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה':   וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר ":   בפעם שנייה: משה מתלונן (שמות ה, כב-כג) : " וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי ". וה' לא עונה לטענתו אלא אומר לו (שמות ו, א) : " וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתּ