דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת כי תצא – בגלל לחם ומים בפרשתנו ישנה איסור מעניין להתחתן עם עמוני ומואב ( דברים פרק כג, ד-ז ) : "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם:   עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ: ... לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם:"   וצריך להבין את מהות האיסור: א.    מדוע ה' החמירו כל כך עם עמון ומואב שאינם רשאים לבוא בקהל לעולם רק בגלל שהם לא קידמו את בני ישראל בלחם ומים? וכי הם חייבים בכך? ב.    ובפרט שיש מהפרשנים (החזקוני ועוד) שאומרים שהם נתנו להם לחם ומים בתשלום ! גם אנחנו היום משלמים על הלחם והמים אז למה זה כל כך חמור? ג.     ובפרט שהיה לעם ישראל את באר מרים ואת המן ! אז מדוע זה כל כך חמור שלא נתנו להם משהו שהם לא צריכים? ד.    האם חוסר בקידום בלחם ומים עדיף על פני המצרים שעינו אותנו 210 שנים וה' אסר

 בס"ד פרשת מטות - למה דווקא חצי שבט מנשה? בפרשתנו מסופר על בקשת בני שבט גד וראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי. משה בהתחלה מסרב, אך אח"כ הוא מסכים בתנאים מסוימים. אך לפתע מתווסף חצי שבט משנה לסיפור. וקופצת השאלה, איך חצי שבט מנשה קשור לראובן וגד?   נציע כאן שבעה הסברים לשאלה זו: א.    המדרש (רבה פד, כ) מתרץ ששבט מנשה נענש, שנחלתו תתחלק ל-2 חלקים, משני עברי הירדן. עונש כל כך שמנשה (בן יוסף) רדף אחרי השבטים בגניבת הגביע של יוסף, וגרם להם לקרוע את בגדיהם ל-2.   ב.    תלמיד רס"ג (הובא בדעת מקרא עמ' שצ, הערה 32) , כותב שמכיר בן מנשה ירש מסבו יוסף שטחים שלו כשליט מצרים, שהיו בארץ הגלעד, ומכיר קרא להם גלעד, על שם בנו גלעד. ועכשיו הם באו לנחול חלקם.   ג.     הרמב"ן מתרץ: "ראה {משה} שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם וביקש מי שירצה להתנחל עמהם, והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם".   ד.    האבן עזרא מיישב, שכל הזמן חצי שבט מנשה היה יחד עם שבטי ראובן וגד, אך לא הוזכרו בסיפור, משום שהוא היה רק חצי שבט, ולא היה מרכ