דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת חקת – להגביה את המבט בפרשת מתואר שבאמצע הדרך במדבר העם חטא בחטא המתאוננים, ואז הקב"ה שילח בעם את הנחשים והשרפים . והתיקון והפתרון למצב היה על ידי הציווי לעשות שרף ולשים אותו על נס, והיה כל הנשוך וראה אותו וחי.   המשנה (ראש השנה פ"ג מ"ח) אומרת: "וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נימוקים".   וצריך להבין מה קשר בין החטא לעונש שניתן עליו? ומה התיקון בשרף הזה שמסתכלים עליו ומתרפאים?   א.    שמתבוננים רק ברע ה' שולח תזכורת לראות את הטוב עם ישראל בוחר לראות את הרע ומתלונן בגלל קשיים, ה' נותן לנו תזכורת כואבת כדי ללמד אותנו לראות את הטוב. אם נתבונן בפוסקים, נראה שכתוב: " וַיְשַׁלַּ֨ח ה' בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃" הרש"ר הירש מסביר שלא כתוב "וישלח", ה' לא שלח את הנחשים סתם (פועל קל) כעונש, אלא ויְשַלַּח (שילח, פועל כבד) את הנחשים הוא...

  בס"ד פרשת קרח – האדם אינו הא-ל טענתו של קרח הייתה: "כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה'". ה' נמצא בתוכנו, ואם כן "מדוע תתנשאו?" הרי כולם שווים, אין שום הבדל בין בני אדם, בכולם נמצא א-לוהות.   טענתו של קרח, מזכירה את טענת הנחש הקדמוני: "והייתם כא-לוהים". אין שום הבדל ביניכם לה', הכל ישות אחת, ולכן תחליטו בעצמכם מה טוב לכם.   טענה דומה טען שְׂפִּינוֹזָה (פילוסוף יהודי-הולנדי שחי לפני 350 שנה, נחשב כאחד מאבות החילוניות והספקנות. וממייסדי שיטת ביקורת המקרא). שפינוזה היה אבי שיטת הפַּנְתֶאִיזְם (הרכב של המילים: "פן"; ו"תאוס" מיוונית); כלומר "הכל א-לוהים". לטענתו, הא-ל והטבע הם ישויות זהות. הפנתאיזם דוחה את האמונה בא-לוהות על-טבעית או חיצונית ליקום טרנס-צנדנטית.   המדרש מספר שקרח טוען: "בית מלא ספרי תורה טעון מזוזה?" – הרי הכל קדוש. "ציצית שכולה תכלת, פתיל אחד לא יפטור אותה?" אצלנו היה טשטוש מוחלט בין רמות של קדושה.   פעם ישבתי עם כמה חברים בסעודה ופטפטנו על כל מיני דברים. ומישה...