דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד סוכות - השיבה אל הטבע דרשה ליל יו"ט סוכות תשע"ט – הלל מרצבך (ע"פ רעיון של בת שבע סמט)     בעידן המודרני, עולה רבות הדיון סביב התפיסה הטבעית מול התפיסה הטכנולוגית. מהו המסלול הנכון. אנו עדים לאנשים רבים שהפסיקו לאכול ג'אנק פווד, אוכל מתועש, ומעדיפים לחזור אל המאכלים הטבעיים. יש היום אנשים טבעוניים שמקפידים לאכול "ביצי חופש", חלב מפרות של מרעה וכדומה. הטענה שלהן שהמרדף אחרי התעשייה גרם לנו לאבד הרבה דברים בדרך. מאידך, ישנם הסוברים שבאמצעות הטכנולוגייה אפשר לייעל את המערכות, ולהוזיל עלויות של מאכלים ושל הצרכים השונים של האנושות.   שאלת הטבעי – מול תעשייתי היא שאלה כלל לא פשוטה: א.    האם עדיף דשא סינטטי או דשא אמתי? ב.     האם עדיף לקחת תרופות מהרופא או תרופות סבתא? ג.      האם עדיף ללכת לבילוי בבית מלון או לטיול שטח? ד.     האם עדיף לגור בעיר או בכפר? ה.    האם להתאמץ כדי למחזר עוד בקבוק ושקית או שהזמן שלי שווה יותר? ו.      האם לתמוך בשמורות טבע או להעדיף בניית נדל"ן? ז.      האם לעבוד בעבודת כפיים או מול מחש

  בס"ד סוכות - קרני האור שבין ענפי הסכך דרשה ליו"ט ראשון של סוכות תשע"ד – הלל מרצבך   זכור לי שבילדותי בליל חג הסוכות, תמיד ניסיתי למצוא כוכבים בין ענפי הסכך, כדי לבדוק את כשרות הסוכה, כפי שנפסק בשו"ע (הלכות סוכה סימן תרלא סעיף ג) : "דרך הסיכוך להיות קל, כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים". בדרך כלל לא מצאתי כוכבים, ופטרתי עצמי בכך שזה רק לכתחילה ואין זה מעכב וסוכתנו וודאי כשרה, שהרי המשנה אומרת (סוכה פ"ב מ"ב) : "המעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה - כשרה". כשגדלתי הסבירו לי שהסיבה שאנחנו לא רואים את הכוכבים היא משום שיש אור בסוכה המסנוור אותנו ומונע מאתנו לראות את הכוכבים.   מבנהו של הסכך תמיד מעורר תמיהה. מצד אחד נפסק להלכה (שו"ע סי' תרלא סע' א) שסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, מצד שני בסוכה אופטימלית יש אפשרות לראות קצת מקרני השמש, אנו מתבקשים שכן תהיה אפשרות לראות משהו בין ענפי הסוכה (קרני השמש או הכוכבים הגדולים). בבניית הסוכה יש מאתנו דרישה מיוחדת, צריך שנוכל לראות קצת מהאור שבחוץ, אך רק קצת,