דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד  פרשת בשלח – הנפילה בדברים הקטנים שיא האמונה בקריעת ים סוף בפרשתנו מסופר על אחד האירועים הגדולים בתולדות האנושות, קריעת ים סוף. אירוע היסטורי מרשים שמרעיד את כל העולם. כל מי שנמצא באזור מתפעל, ורואה את השגחת ה' באופן מובהק. עם ישראל מגיע לשיא רוחני עד כדי שחז"ל ( מכילתא בשלח - מסכתא דשירה פרשה ג) מתארים לנו שעם ישראל זכה להגיע לדרגת נבואה: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל". משם הם שרים את שירת הים שמבטאת את גודל האמונה בה'. אלו בהחלט רגעים מכוננים, שאנו מציינים כל שנה בשביעי של פסח. ומתוך הימים הללו עם ישראל מתכונן לקבלת התורה.   הנפילות הגדולות אחרי השיא אלא שאז קורה משהו קצת עגום. פתאום מתחילות הנפילות הקשות, עם ישראל מתמודד בנסיונות ונכשל בהם, ומתחיל בתלונות קשות כלפי ה': א. תלונה שאין להם מים במרה. ב. תלונה של מחסור באוכל במדבר סין. ג. לא מרוצים מהמן. ד. מנסים את ה' במסה ומריבה. ה. רפו ידיהם מהעיסוק בתורה ברפידים, ומגיע כנגדם עמלק. ונשאלת השאלה , איך קורה דבר כזה? למה אחרי שהם הגיעו לכאלו שיאים ר

 בס"ד פרשת בשלח - אמונת הזריעה פרשת האמונה ניתן לקרוא לפרשתנו פרשת האמונה . לאורך הפרשה עם ישראל עובר ניסיונות שונים, ובכל ניסיון מחזק יותר את האמונה שלו בה'. אם נתבונן בניסיונות שעם ישראל עבר לאורך הפרשה, ניתן לזהות שבכל התמודדות ומשבר יש לימוד נוסף שעם ישראל צריך לעבור כדי לבנות את הקשר העמוק עם ה': א.     הניסיון בהליכה אחר עמוד ענן. ב.     הניסיון בעמידה מול המצרים שרודפים אחריהם. ג.      הניסיון בכניסה לים סוף. ד.     הניסיון במי מרה, של מחסור במים. ה.     הניסיון במחוסר באוכל במדבר סין. ו.       הניסיון באכילת המן עם כל המסתעף מכך. ז.       הניסיון במסה ומריבה. ח.    הניסיון במלחמה בעמלק. חז"ל מלמדים אותנו כיצד בכל אחד מהמקומות הללו עם ישראל עמד בניסיונות לא פשוטים של אמונה וביטחון בה' .   שירת הים כנגד יסוד האמונה אחד האופנים של עם ישראל לבטא את האמונה שלהם בה' התגלה באמצעות השירה . אחר קריעת ים סוף מתעצמת האמונה של עם ישראל, ואז פורצת השירה (שמות יד, לא) : " וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָש

  בס"ד                      פרשת בשלח – סטריליות רוחניות כדי להיבנות נכון מה רע שארץ ישראל קרובה למצרים? פרשתנו פותחת בפסוק: (שמות יג, יז) : " וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא , כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה ". הפרשנים השונים תמהו : מה רע בקרבה של ארץ ישראל למצרים? מדוע זו סיבה לכך שעם ישראל צריך להסתובב במדבר תקופה כה ארוכה?   תקופת המדבר נועדה כדי להיבנות המדרש (שמות רבה בשלח פרשה כ אות טו) כותב על פסוק זה: " משל, למלך שהיה לו בן והיה מבקש ליתן לו ירושה. ואומר: 'אם נותנה לו אני עכשיו, עדיין קטן הוא ואינו יודע לשמרה, אלא עד שילמד בני כתבין ויעמוד על עמקן ואח"כ אני נותנה לו'. כך אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מכניס עכשיו ישראל לארץ עדיין לא נתעסקו במצות ואינן יודעין עסקי תרומות ומעשרות, אלא אתן להם את התורה ואח"כ אכניסם לארץ ". וכן כתוב במדרש נוסף ( במכילתא בשלח מסכת דויהי פתיחתא) : " לא הביאן הקדוש