דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד ואגודתו על ארץ יסדה - אחדות ישראל בסוכות דרשה ליל סוכות תשפ"ד – הלל מרצבך – בית כנסת מרכזי יד בנימין פתיח יצאנו לדרך בחודש אלול, עברנו בחודש תשרי את ראש השנה (המלכת ה') ומשם יום כיפור התכפר לנו ונמחל לנו, וכעת מגיע חג הסוכות. שאלנו בראש השנה למה לא תוקעים בשופר כשהוא חל בשבת? כיצד מבטלים מצוות עשה של תקיעת שופר מהתורה, משום שיש כמה אנשים שלא יודעים הלכות? שיתבלבלו! נו, ואם יתבלבלו, זה היה בשוגג? ובפרט שיש כלל ש"עשה דוחה לא תעשה". וא"כ היה מצווה עשה של שופר צריך לדחות לא תעשה של ספק טלטול ברשות הרבים? ובפרט שבימינו לפי רוב הדעות אין בכלל רשות הרבים מן התורה, וכמעט בכל מקום בארץ יש עירוב. בגלל זה אנחנו מפסידים מצוות עשה מהתורה שהיא כל כך חשובה?   ובליל ראש השנה הבאנו תירוץ אחד , שחז"ל לא גילו לנו את הסוד הפנימי של הסיבה האמיתית, והסניגור שלנו במקום השופר זה ההתבטלות לדברי חז"ל. והארכנו בעניין, שזה עיינו של יצחק שהוא בחינת תושב"ע, שהתבטל לאברהם (שהוא בחינת תורה שבכתב) בעניין העקדה.   וביום ראש השנה (לפני מוסף) הבאנו ת

 בס"ד פרשת פקודי – כוחה של אחדות מי בנה את המשכן? בפרשתנו בסיום מלאכת בניית המשכן כתוב (שמות לט, לב) : " וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ ". ויש להקשות לכאורה רואים מהפסוקים שבצלאל וחכמי הלב היו אלו שפיקחו על המלאכה ובנו את המשכן, ולא כל בני ישראל?   בשם כל ישראל ומתרץ ה"אור החיים " הקדוש (שמות לט, לב): "עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה . והתורה נתנה להתקיים בכללות ישראל כל אחד יעשה היכולת שבידו ויזכו זה לזה".   מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ממשיך ה " אור החיים " וכותב שכל ישראל הם בעומק דבר אחד ממש: "ואולי כי לזה רמז באומרו (ויקרא י"ט י"ח) : "ואהבת לרעך כמוך", פירוש לצד שהוא כמותך כי בשלומו ייטיב לך, ובאמצעותו אתה משלים שלימותך. ואם כן אינו אחר אלא אתה עצמך וכאחד מחלקיך".   שלמות תרי"ג מצוות ממשיך בעל " האור החיים " וכותב שבאופן זה כל א

 בס"ד פרשת ויחי – אחדות וייחודיות בפרשתנו יעקב קורא לבניו לפני מתו, ורוצה לברכם, וכך כתוב (בראשית פרק מט, א-ג) : "וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם ... הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב". בקריאתו יש פעמיים אזכור של לשון התכנסות: " הֵאָסְפוּ " ו" הִקָּבְצוּ ",   ועל כך יש לשאול מספר שאלות : א.        מדוע יעקב רוצה שכולם יתכנסו בשביל לברך אותם, למה זה כל כך חשוב לו? ובפרט שכל אחד מבניו מקבל ברכה שונה לחלוטין? ב.         ועוד יש לשאול על יעקב, שהרי הוא מודע למשמעות הקשה של הפלייה בין אחים. בשעה שהוא אהב את יוסף מכל בניו, הדברים הידרדרו עד לניסיון הריגת יוסף. ואם כן מדוע כאן הוא רוצה להשמיע בפני האחים, מי הוא האח הנבחר, מי יהיה המנהיג, ומי נדחה? הרי זה יגרום להפליה בין האחים, ועלול לגרום לעוד מריבות ושנאה בין האחים? ג.          בנוסף, יעקב יודע מהי קנאה , הוא ראה מה קרה עם עשו אחיו. שעשו קינא בו על הברכה, ורצה להרוג אותו. ועכשיו הוא חוזר (כביכול) על אותה טעות, ומודיע לבניו בפני כולם, מי צריך להוביל, ומי לא? ד.         וכן, ה

 בס"ד פרשת לך לך – תאווה או אחווה שאלות על התנהגות אברהם בפרשתנו מסופר על אברהם אבינו שכאשר הוא יורד למצרים מפאת הרעב בארץ כנען הוא ניגש לשרה אשתו, ואומר לה (בראשית יא, יב-יג) : " הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ: וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ ". ויש לשאול על התנהגותו של אברהם אבינו מספר שאלות: א.      מדוע אברהם דואג לעצמו שיחיה ולא ימות, ולא דואג מה יקרה לאשתו שרה? ב.       מדוע אברהם משתמש בלשון "למען ייטב לי בעבורך", דהיינו אני ארוויח ואת תתחתני עם פרעה הרשע; והגדיל רש"י לבאר וכתב: " למען ייטב לי בעבורך – יתנו לי מתנות ", האם אברהם חשב על מתנות בשעה שאשתו תינשא למצרי מרושע?   תשובות הפרשנים לשאלות לשאלות אלו התייחסו מספר פרשנים: א.    הספורנו כותב שאברהם התכוון לעשות תחבולה , שכאשר יחשבו המצרים ששרי פנויה, ייכנסו עמו למשא ומתן על נדוניה ותנאי