רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית פרשת שלח לך

פרשת שלח לך - שני זכרונות במצוות ציצית

תמונה
בס"ד פרשת שלח – שני זיכרונות במצוות ציצית שני זכרונות בציצית בפרשת ציצית כתוב (במדבר פרק טו, לט-מ) : " וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:  לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵא-לֹהֵיכֶם ". ישנה כפילות של הזיכרון במצוות ציצית. וצריך להבין מדוע נכפל פעמיים העניין של הזיכרון בציצית?   שני פירושים במהות מצוות ציצית בשאלה מה מהותה של מצוות ציצית מצאנו 2 הסברים בראשונים: האבן עזרא (במדבר טו לט) : "והמתפללים בטלית בשעת התפלה, יעשו זה בעבור שיקראו בקריאת שמע "והיה לכם לציצית"... רק לפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה , למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה , כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה". כוונתו לומר שמצד האמת יותר חשוב להיות עם ציצית דווקא בשעה שאדם נמצא במקומות אחרים, שעיקר מטרת הציצית לשמור על האדם , שיזכור את ה', ולא יטעה אחר

פרשת שלח לך - למה שוב מרגלים?

תמונה
  בס"ד פרשת שלח לך – למה שוב מרגלים? יש לתמוה על יהושע מדוע אחרי שהוא ראה מה קרה עם המרגלים ששלח משה, הוא שולח מרגלים לרגל את יריחו? וכי הוא רוצה ששוב המרגלים יחלישו את העם? וכי אין לו אמונה שה' יעזור להם? האם הוא לא זוכר שעם ישראל נענש 40 שנים להסתובב במדבר כנגד 40 הימים שהמרגלים ריגלו בארץ ישראל? המלבי"ם בפירשו להפטרה עונה על שאלה זו, בכך שמבאר שהמרגלים ששלח משה נועדו בכדי לדעת האם להיכנס לארץ ישראל, ולעומת זאת המרגלים ששלח יהושע נשלחו כדי לדעת כיצד לכבוש את יריחו וסביבותיה. ולשם כך המלבי"ם מונה חמישה (שהם 7) הבדלים בין סוגי המרגלים: א.     סיכום ההבדלים:   מרגלי משה מרגלי יהושע א.    מי ביקש לשלוח את המרגלים? העם "ותקרבון אלי כולכם" יהושע ב.    מהיכן נשלחו המרגלים? ממקום רחוק – מדבר פארן. לבדוק אם יכולים לכובשה מקום קרוב – שטים. ללמוד כיצד לכובשה ג.     לצורך מה הולכים? לתור – "הטובה היא אם רעה"

פרשת שלח לך - המבט לאינסוף

תמונה
פרשת שלח לך – מבט לאינסוף   בהתבוננות בסיפורם של חטא המרגלים, ניתן לזהות שפועל המילה " לתור " חוזר פעמים רבות. המרגלים יצאו לתור את הארץ, כתייר שבא להסתכל ולבחון האם המקום חיובי או שלילי. ובכך נפלו בהוצאת דיבת הארץ.   נשיב לב, שבפרשיית ציצית (בסוף הפרשה), אחרי הציווי: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת ", מופיע אזהרה: " וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם ". נראה, שהתורה רומזת שתיקון חטא המרגלים נעשה על ידי פתיל התכלת .   ויש לנסות להבין כיצד פתיל התכלת מתקן את הקלקול שהיה אצל המרגלים?   ונראה לענות , שחטא המרגלים נבע מתוך מבט מצומצם על האויבים המסוכנים שבארץ ישראל: "הֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם". במבט שטחי אכן אין סיכוי לעם ישראל לכבוש אותם. אך כשיש מבט אמוני שה' יעזור לכבוש את הארץ: "אֵין לַה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט".   לעומת המבט של המרגלים, פתיל התכלת אמור להרחיב לנו את המבט, להביא אותנו להתבונן באינסוף . וכדברי הג

פרשת שלח לך - לבחור איך לראות

תמונה
 בס"ד פרשת שלח לך – לבחור איך לראות ריקנים או מלאים מספרים שאחד הגיע לר' מלובויטאש ושאל אותו. כתוב: במדרש על הפסוק: "כפלח הרימון רקתך". ש"אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון". איך יכול להיות שאנשים שהם "ריקנים" נחשבים שהם "מלאים מצוות כרימון"? וענה לו הרבי מלובוויטש שגם מאמר חז"ל זה היה קשה גם לו הרבה שנים, רק קצת הפוך: "אם הם מלאים מצוות כרימון, איך קוראים להם ריקנים?". מסיפור זה ניתן לראות איך כל סיטואציה אפשר לבחון בהיבטים שונים. הבחירה לראות רע בבואנו להתבונן בחטא המרגלים, צריך להבין כיצד אנשים חשובים "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה" חטאו בדיבת הארץ? ונראה להסביר, שהפגם של חטא המרגלים היה שהם בחרו בעין רעה . בכל מקום שהגיעו חיפשו את הגנות של המקום, כפי שמובא בדברי רש"י (במדבר יג, לב) על פי חז"ל: " ארץ אוכלת יושביה - בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו ". למרגלים הייתה הסתכלות שלילית ראשונית, ולכן הם אמרו דברים שליליים על אף גדולת

פרשת שלח לך - הכפירה מתחילה בלב

תמונה
 בס"ד פרשת שלח לך – הכפירה מתחילה בלב הכופר מישיבת וולוז'ין מספר על תלמיד בישיבת וולוז'ין המעתירה. שהחליט לעזב את הישיבה ולנסות את דרכו בעולם הגדול. הלך ופרק מעליו על תורה ומצוות. יום אחד פגש בנצי"ב מוולוז'ין ראש הישיבה, ואותו כופר היה ללא כסוי ראש מעליו, טען כלפי הנצי"ב: "יש לי הרבה קשיות באמונה לכן עזבתי את הדרך, אם תענה לי עליהם אחזר בתשובה!" אמר לו הנצי"ב: "אני ראש ישיבה, דע לך שאני כל היום מתעסק בקשיות ותרוצים, אבל אתה היתה לך שאלה אחת: איך אוכל להרגיע את המצפון שלי לעזב את התורה? ועל כך אין לי תרוצים!".   אחרי לבבכם זו מינות על הפסוק בפרשתנו (במדבר פרק טו, לט) : " ו לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם ", אומרת הגמרא (ברכות דף יב עמוד ב) : " דתניא: אחרי לבבכם - זו מינות... אחרי עיניכם - זה הרהור עברה... אתם זונים - זה הרהור עבודה זרה... ". מדוע חז"ל למדו שלא לתור אחרי הלב זה מינות, לכאורה מינות זה כפירה בשכל ולא בלב, שהרי כשאדם כופר בתורת ה' ולא מאמין באלקי ישראל, הו