דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת ואתחנן – לפתוח את הדלת לאמונה הרב הלל מרצבך   בפרשתנו מופיע אולי המשפט החשוב והמרכזי ביותר של עם ישראל לאורך הדורות. זהו הסלוגן, הסיסמה והקוד הרוחני שלנו: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱ־לֹהֵינוּ, ה' אֶחָד". אלו מילים שמלוות את עם ישראל במשך אלפי שנים. רבי עקיבא נהרג תוך כדי אמירת קריאת שמע, בשעה שהרומאים סרקו את בשרו במסרקות של ברזל. כאשר שאלו אותו תלמידיו כיצד הוא מסוגל לומר את הפסוק דווקא ברגעים הקשים הללו, השיב שכל ימיו ציפה להזדמנות לקיים את הפסוק: "בכל נפשך – אפילו נוטל את נפשך" . עד היום יהודים רבים אומרים את הפסוק הזה לפני מותם. כל ילד יהודי מכיר את המילים: "שמע ישראל" , וגם יהודים הרחוקים מתורה ומצוות יודעים שמדובר בפסוק המבטא את הזהות היהודית העמוקה ביותר. לאחר השואה, הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, מייסד ישיבת פוניבז', פעל להצלת ילדים יהודים שהוסתרו במנזרים ובכנסיות. רבים מהם היו קטנים, וחלקם כבר לא ידעו שהם יהודים. הרב היה נכנס למקומות שבהם שהו הילדים וקורא בקול: "שמע ישראל, ה' א־לוהינו, ה...

  בס"ד פרשת ואתחנן – כיצד מתנחמים? הרב הלל מרצבך   בהפטרה של השבת אנו קוראים את הפסוק (ישעיה מ,א) : " נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ ". והשאלה הגדולה שזועקת: אחרי כל הקינות שקראנו, אחרי כל המשברים שעברנו, כיצד ניתן להתנחם? אחרי כל כך הרבה הרוגים? מה זה נחמה? ברצוני להציע 2 תשובות , כיצד אפשר להגיע לנחמה:   תשובה 1 – הנחמה בעם ישראל "נחמו נחמו" במה? ב "עמי" . הנחמה היא בעם המדהים שלנו. בגילויים הרבים של אהבת ישראל שקיימת בתוכנו. באחדות, באמונה ובעוצמות גדולות שמתגלים אצל עם ישראל דווקא בשעת קושי. בשנת תשפ"ד, יונתן דויטש (חייל משוחרר שהיה מאורס לבחורה בשם אמונה) נסע על כביש 90. כשהגיע לצומת מושב מחולה נורתה אש על רכבו ממחבל שנהג ברכב חולף, ויהונתן נהרג במקום. אורי ותחיה הוריו של יונתן דויטש חזרו אחרי ההלוויה לבית שהם שוכרים בבית שאן, מתוך מחשבה איך הם יתארגנו לניחום האבלים בביתם. היה להם מזגן קצת חלש בבית ולהפתעתם כשהגיעו לבית הם ראו שהתקינו להם בדירה מזגן עוצמתי...

  בס"ד פרשת ואתחנן – איך נמנעים מתאוות? הרב הלל מרצבך   התוספת של משה "לא תתאווה" בפרשתנו מופיע פעם נוספת עשרת הדברות. הדיבר האחרון של עשרת הדברות, כך מופיע בפרשתנו (דברים פרק ה, יח) : "וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ. וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ". מעניין שבהשוואה לפרשת יתרו הדיבר האחרון מופיע קצת באופן שונה (שמות פרק כ, יד) : "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ". בפרשתנו ישנם מספר הבדלים שמשנה משה בעשרת הדברות בעמדו לפני בני ישראל. נעמוד על שניים מתוכם: א.     הציווי השני הפך ל"לא תתאווה" במקום "לא תחמוד" שהיה בפרשת יתרו. ב.     נוסף ציווי לא להתאוות לשדהו של רעך.   מה ההבדל בין לא תחמוד ללא תתאווה על מנת לענות על השאלות הללו, יש להקדים את ההבדל בין "תאווה" ל"חמדה". המכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (שמות פרק כ פסוק ד) כותב כך: "להלן הוא א...

בס"ד  פרשת דברים – תפסיק להתבכיין הרב הלל מרצבך   ·       בתיאור משה את התקופה במדבר הוא מביא לנו תוכחות בדרך רמז. אך על חטא המרגלים הוא אינו פוסח, הוא מתאר באופן נוקב את מה שהתרחש שם. יש שם תוכחה קשה כלפי עם ישראל ( דברים פרק א, יט-מ) : o      וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: o      וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ: וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ: o      וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְ...