דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת דברים - מתן תורה או מתן חורבן מהו הר חורב? ספר דברים פותח בדברי משה רבנו לעם ישראל, הנמשכים לאורך כל הספר. על פי פשוטו של מקרא, הפסוק הראשון שבו משה מתחיל לתאר באופן ישיר את מסע בני ישראל הוא (דברים א, ו): " ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר, רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה ". חז"ל מבארים לנו שחורב זהו הר סיני (בבלי שבת שבת דף פט ע"ב): " אמר רבי אבהו: הר סיני שמו, ולמה נקרא הר חורב? שירדה חורבה לאמות העולם עליו ".   תמיהות על הפסוק על פסוק יש לשאול מספר שאלות: 1.      מדוע כתוב "ה' א-להנו", הרי מספיק שיהיה כתוב אחד משמותיו של ה'? 2.      למי מופנה הצווי: "לאמור"? ולשם מה צריך לאמור בכלל, הרי זה היה ציווי חד פעמי? 3.      מדוע ה' אומר "רב לכם", מה רע שישבו בהר סיני ויעסקו בתורה? היש דבר נפלא מכך?! 4.      מדוע כתוב דוקא "בהר הזה" זה מיותר, היה מספיק שיהיה כתוב: "רב לכם לשבת בחורב"? 5.      אם הר סיני והר חורב זה אותו דבר, מדוע נכתב כא

  בס"ד פרשת בהר – בין ארצנו לתורתנו פרשת בהר פותחת בסמיכות בין הר סיני לציווי על מצוות השמיטה : "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: ... וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'"   רש"י על פי חז"ל מבאר את משמעות הסמיכות: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני? ... - מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני ".   בעל "אור החיים " שואל על הסברו של רש"י: מדוע זכתה דווקא מצוות שמיטה לשמש דוגמה לכל המצוות: "למה לא לימד זה אלא במצוה זו בדיוק?" ומתרץ: "ואולי ... שעל מנת התורה נתן ה' את הארץ ".   אור החיים מחדש כאן חידוש מדהים, שכדי לקיים את התורה והמצוות חייבים את הארץ . ובנוסף, שהזיקה של עם ישראל לארץ ישראל יונקת דווקא מתוך ציווי ה' בתורה.   וצריך להבין למה החיבור בין עם ישראל לארץ ישראל חייב לינוק דווקא מתוך תורה? לכאורה, ישנם הרבה חילונים שמחוברים לארץ ואוהבים אותה מאוד?   ברצוני לנסות להציע שני הסברים, לסיבת הזיקה בין הארץ לתורה:   א. מצו

 בס"ד פרשת בהר – שער החמישים בפרשתנו מופיע הציווי לקבוע את שנת ביובל אחר שבעה מחזורים של שבע שנים בשנת החמישים (ויקרא כה, ח-יא): " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה: וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם: וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ: יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ: "   המספר שבע חוזר על עצמו 5 פעמים בפרשייה, ומעורר אותנו לחשוב מה משמעות המספר 7, וכיצד הוא קשור לשנת היובל. המהר"ל מסביר שהמספר 7 מציין את הקדושה שבטבע. יש לכך דוגמאות שונות:   א.     היום השביעי הוא שבת , הוא נותן לכל השבוע

בס"ד פרשת בא – מי הקובע בתורה? מה זכתה מצוות קידוש החודש? מצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטווינו כעם. וכפי שכותב רש"י, בפירושו  הראשון על התורה: " אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא (שמות יב ב) "מהחודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל".  (משם והלאה ממשיך המדרש לבאר למה מובא כל ספר בראשית) וצריך להבין למה דווקא זכתה מצוות החודש שהיא המצווה הראשונה שלנו כעם? מה מיוחד בה כל כך?   עם ישראל שולטים בזמן ובמצוות מצוות קידוש החודש מעידה יותר מכל מצווה על היכולת של עם ישראל לשלוט על הזמן ועל קדושתו. ה' אומר לנו במצווה הראשונה שנצטווינו בתור עם, אתם גם יכולים לקבוע מה קדוש ומה לא, אתם חלק מקובעי התורה. אמנם אני קבעתי לכם את השבת ביום השביעי, אבל גם לכם יש חלק בתורה, אתם קובעים את התאריכים, קובעים את החגים. אתם משפיעים על כל התורה עצמה.   החשיבות בשותפות בתורה כשה' אומר לנו במצווה הראשונה: 'אתם קובעים' יש בכך מסר עצום. מסר של שייכות, מסר של חיבור פנימי עמוק. התורה היא חלק מהותי מאיתנו, משפיעה ומושפעת. ע

 בס"ד פרשת בא – הגאולה תלויה בילדים מטרת המכות בתחילת פרשתנו מובא המטרות שלשמן מגיעות עשר המכות (שמות פרק י, ב) : " בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' ". ויש לשאול על פסוקים אלו מספר שאלות: א.     מדוע הפסוק השני מתחיל בלשון יחיד " תְּסַפֵּר " ועובר ללשון רבים " וִידַעְתֶּם "? ב.      מובא בפסוקים שתי מטרת למכות מצרים: " לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר ..." - מה המטרה המרכזית במכות - להעניש את המצרים או לספר לילדים? ג.       " בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ " - מדוע יש ציווי לספר גם לילדים וגם לנכדים כל מה שהיה שם?   חשיבות חינוך ילדי ישראל כדי לענות על השאלות, נזכיר את מה שמופיע על השטר של 200 ₪ שלנו מתוך דבריו של הנשיא לשעבר זלמן שז"