פרשת במדבר - מה המרכז בחיים שלי?

פרשת במדבר, מה המרכז שלי בחיים?

 בפרשת במדבר מופיע בהרחבה מניין בני ישראל, סדר המסע והחניה במדבר:

"איש על דגלו באותות לבית אבותם".

 

ונשאלת השאלה: למה התורה מאריכה כל כך בתיאור המניין, סדר המחנות, מיקום השבטים, הלויים והמשכן? מה החשיבות של כל הפרטים הללו?

 

נראה להציע, שיש כאן מסר יסודי לחיים שלנו.

 

עם ישראל חנה בצורה מאוד מיוחדת:
המשכן עמד במרכז, הלויים סביבו, וכל שבטי ישראל מסביב, כל שבט עם הדגל שלו, עם הזהות שלו ועם הכוחות המיוחדים שלו.

 

יש כאן רעיון עמוק:
לכל שבט היו הכישורים והייעוד שלו, וכל אחד תרם את חלקו לפאזל הגדול של עם ישראל. אבל כולם ידעו דבר אחד ברור, מה שנמצא במרכז החיים הוא המשכן, מקום הקודש. ולשם הוא נושא את עיניו.

 

כך למשל:

שבט זבולון התאפיין במסחר ובהפלגה, "זבולון לחוף ימים ישכון", ולכן סמל דגלו היה אנייה. הוא עסק בעולם הגדול, אבל ידע שהמרכז הרוחני שלו הוא הקודש, ומשם הוא שואב כוח והשראה.

 

שבט גד היה שבט של לוחמים, "גד גדוד יגודנו", ולכן בדגלו הופיע אוהל צבאי. תפקידם היה להילחם למען עם ישראל, אבל תמיד מתוך חיבור למקדש ולערכים הרוחניים.

 

שבט יהודה היה שבט ההנהגה והמלכות, ולכן בדגלו הופיע האריה, "גור אריה יהודה". גם הם הפעילו את כוחם מתוך הבנה מהו הציר המרכזי שסביבו צריכים לפעול.

 

המסר אלינו ברור:
לכל אחד יש כישרונות, עיסוקים ותפקידים שונים. אבל השאלה הגדולה היא, מה נמצא במרכז החיים שלנו. ממה אני מקבל את הכוח, ולמען מה אני פועל בעולם.

 

הדרישה מאיתנו היא לממש את הכישורים שלנו, כאשר אנו זוכרים שהמרכז הוא הקודש, התורה והחיבור לה'. משם אנו שואבים כוח, משמעות והכוונה, ומתוך כך זוכים גם להוסיף טוב ולהגדיל שם שמים בעולם.

 

שבת שלום, הלל מרצבך