דברי תורה לפרשת השבוע

  פרשת תרומה – המשכן כהמשך לאוהל אברהם המשכן נקרא "אהל מועד". הרמב"ן מבאר שאוהל זה יש בו כדי חזרה לאוהל של האבות הקדושים, ששרתה שם השכינה. בהקמת אוהל מועד עם ישראל ממשיך את אוהלם של אברהם, יצחק ויעקב.   גם בקרשי המשכן, ניתן למצוא את הקשר לאבותינו. התנא, יונתן בן עוזיאל (בתרגום ירושלמי המיוחס לו), מבאר שהקרשים של המשכן נבנו מעץ האשל שנטע אברהם אבינו. הם הגיעו בדרך פלאית לים סוף על ידי מלאכים, ומשה רבנו לקח את העצים ומהם בנו את קשרי המשכן.   ויש לשאול : למה חשוב שהמשכן יהיה המשך של אברהם אבינו? לשם מה זה נצרך? וכי משה לא היה יכול לקחת עצים אחרים ממצרים לצורך בניית המשכן?   נראה לי לנסות להציע , 3 תשובות בדבר.   ראשית , כל החיבור שלנו אל ה' הוא מכוח האבות שלנו. למשה רבנו היה חשוב להבהיר, שהוא לא מתחיל תורה חדשה . הוא ממשיך את דרכם של שלושת האבות. הקשר שלנו אל ה' לא מנותק, אלא המשך ישיר של מה שה' הבטיח לאבות.   כשמנסים להתעלות מתוך ניתוק מהמסורת, מגיעים לעיוותים חמורים. כפי שמופיע בחטא העגל (בפרשת כי תשא). כשאנשים חושבים שהם יודעים איך ל

 בס"ד פרשת תרומה – רגישות לזולת עיקר המשכן עבור הארון והכפורת פרשתנו עוסקת בבניית המשכן. הכלי הראשון שאותו מתארת התורה הוא ארון הברית. הרמב"ן כותב שעיקר המשכן הוא בשביל ארון הברית שעליו הכפורת. המיוחד בארון ששם נמצאים לוחות הברית, ובין שני הכרובים עובר הקול שה' מדבר דרכו לעם ישראל.   מבנה הכרובים על גבי הארון היתה מונחת הכפורת שעליה היו הכרובים. בתיאור הכרובים מובא ( שמות כה, כ ) : " וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים ". הרב יצחק אלחנן ספקטור [1] כתב שמהכפורת לומדים שתי נקודות, לחיים: א.   "פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" – צריך לשאוף תמיד למעלה . לא להסתפק במקום שאדם נמצא. ב.     "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" – שההתעלות תהיה מתוך מבט על הזולת . לא להתעלות על חשבון הזולת – צריך להיות כל הזמן רגיש כלפי הסביבה.   לאן פני הכרובים פונים? הרב ספקטור מוסיף על פי הגמרא ( בבא בתרא צט ע"א) :   &qu

  בס"ד פרשת תרומה – מעלת הנתינה ציד הרג ציפור אחת הבן איש חי סיפר: פעם אחת אב רצה להתפאר בבנו הקטן, וביקש לבחון אותו בפני חבריו, ושאלו: "10 ציפורים היו על הגג, ציד ירה והרג אחת, כמה ציפורים נותרו?" ענה הבן: "אחת". האב שאל שוב, ושוב אותה תשובה מהבן. האב הסמיק מבושה, ושאל את השאלה באצבעות. ושוב הבן עם אותה תשובה. והבן הסביר: "כשהציד ירה, ציפור אחת שנורתה התקבלה, והתשעה ברחו מהרעש!" חייך האב ושמח בבנו. והסביר הבן איש חי, ככה זה מצוות צדקה, המעשר שאנו נותנים הוא זה שנותר לנו אחר מותנו, כל השאר בורח. הזוזים שהרווחנו זזים תמיד למקום אחר.   "ויקחו לי" מי לוקח? פרשתנו פותחת בציווי (שמות כה, א-ג) : "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". שואל הבעש"ט למה כתוב "ויקחו לי"? – מי לוקח? הרי בני ישראל נותנים ולא לוקחים? מה זה "ויקחו לי"? אומר הבעש"ט: כשאתה נותן - אתה לוקח עבורך יותר מאשר אתה נותן.   העני עושה עם בעל הבית אומר המדרש

 בס"ד פרשת תרומה – המשכן כמבנה רוחני הסודות שבבניית המשכן בבואנו להתבונן בפרשת מבנה המשכן שבפרשתנו, ניתן לחוש שיש סודות עומקים לכל כלי וכלי כפי שהתורה מתארת. ננסה קצת להבין את המשמעות הרוחנית של כל הכלים הללו שמוזכרים לנו בפרשה. בגמרא (בבלי בבא בתרא כה:) כתוב כך: "אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום". אם נעמיד את שושנת הרוחות לפנינו, המזרח הוא החלק הקדמי "קדמה" (שלא כמו אצלנו שהצפון במפות הוא למעלה בעת העתיקה המזרח היה החלק העליון). צד ימין זה דרום, וצד שמאל זה צפון. וכפי שאומר המדרש (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) פנחס בן יאיר עמוד 476) : "הדרום נקרא ימין והשמאל נקרא צפון שנאמר "צפון וימין אתה בראתם"."   מנורה כסמל החכמה והשפע המנורה הועמדה בדרום, צדו הימני של העולם. בתורה קוראים לדרום "תימן" שמשמעותו "לימין", כפי שכתוב בשיר השירים (פ"ד טז) : " עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן ". צד ימין בתורת הנסתר מבטא את החסד והשפע שקיים בעולם. המנורה אשר מדל