רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ר' נחמן

פרשת האזינו - מעשי ה' הם צדק ויושר

תמונה
  בס"ד פרשת האזינו –   מעשי ה' הם צדק ויושר פרשתנו פותחת בשירת משה קודם הסתלקותו לגנזי מרומים. בתוך השירה מתאר משה את גודלו של ה': "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה * וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר * הוּא". פסוק זה נהגו להגיד בהרבה קהילות בשעת ההלוויה טרם קבורת הנפטר, לבטא את האמונה שלנו בה', שמה שעשה הוא הוגן ונכון. הרבה דברים בחיים שלנו לא מתנהלים כפי שהיינו מצפים ורוצים. ואף על פי כן, אנו מצויים להאמין שאין עוול, שיש הוגנות מצד ה'. אמנם אנו רואים בחיינו הרבה חוסר הוגנות: אחד נולד טיפש, אחת מכוערת, אחד חולה, אחת למוגבלת, צדיקים סובלים ורשעים חוגגים. ואז מתעוררת השאלה: היכן היא ההוגנות המובטחת לנו בפסוק, שאין עוול, וה' הוא צדיק וישר? כשמסתכלים על השואה, איך נרצחו מיליונים מהעם הנבחר על לא עוול בכפם, השאלה מתחדדת, היכן "תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט"? ישנן דתות שהתעלמו מן השאלה מלכתחילה, כגון באיסלאם, ששאלת ההוגנות איננה מתחילה, משום שלפי הפילוסופיה המוסלמית הכל נע סביב רצון הא-ל,

פרשת בחקתי - בין ר' יהודה לר' שמעון

תמונה
בס"ד פרשת בחקתי – בין ר' שמעון לר' יהודה על הפסוק:         " וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, ו) נחלקו התנאים ( תורת כהנים בחוקותי פרק ב, א)  מה משמעות: " "  וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ"? o      רבי יהודה [בר אלעאי] אומר: לא יהיו לעתיד לבוא חיות רעות, o      רבי שמעון [בר יוחאי] אומר: יהיה לעתיד לבוא אריה וזאב... רק שהם לא יזיקו "וגר זאב עם כבש". -        מהו שורש מחלוקתם של ר' יהודה ור' שמעון? -        מסביר הגאון הרוגוצ'ובר (ב"צפנת פענח" על הפסוק), שר' יהודה ור' שמעון חלוקים ביניהם בהבנת המושג ' שביתה ' שבפסוק: "והשבתי חיה דעה מן הארץ": o      לדעת ר' יהודה 'השבתה' פירושה אבדון , ביטול מוחלט של עצם המציאות הממשית. o      לדעת, ר' שמעון, להשבית תלוי בכוונת הדבר. -        מקור ליסוד זה ניתן לראות במחלוקת ר' יהודה ור' שמעון לעניין ביעור חמץ , שאף בו נאמר "אך ביום הראשון תשביתו

פרשת לך לך - חיבור בין הראש לידיים

תמונה
 בס"ד פרשת לך לך – חיבור בין הראש לידיים אברהם אבינו מצפה שנים רבות לבן, וכשסוף סוף מתבשר על לידת ישמעאל, התורה מתארת את אופיו של הבן שנולד  (בראשית טז, יב) : " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן " . הביטוי " פרא אדם " מוכר לנו כביטוי גנאי לאדם שלא מתנהג בדרך ראויה. אך לגבי הביטוי " ידו בכל " הפרשנים נתנו מספר הסברים למשמעותו. נביא ארבעה הסברים מתוך דברי רבותינו, וננסה להציע כיוון נוסף:   א. רש"י פירש על המילים: "ידו בכל"- " לסטים ". שיהיה גנב , שלוקח מאנשים דברים. ב.   האבן עזרא פירש את המילים: "ידו בכל" - " שינצח מתחלה כל הגויים". שיהיה לוחם . ג.     החזקוני פירש:   "ידו בכל - בכל מיני סחורה ". שיהיה סוחר. ד.   בעל הפנים יפות פירש: "שהיתה ארצו ארוכה מאוד ומסבב לכמה ארצות... ולשון ידו הוא גבול ומקומו". בעל שטחי נדל"ן רבים.   חשבתי לנסות להציע לענ"ד הסבר נוסף. היום, כשרוצים לשבח מישהו ולומר עלי