דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת נצבים – ובחרת בחיים בפרשתנו ישנו ציווי: "ובחרת בחיים". וצריך להבין מה משמעות הציווי הזה? הרי כל אדם רוצה לחיות חיים טובים. מדוע צריך לצוות אותנו לבחור בחיים, וכי יש דבר כזה לבחור במוות?   מסופר על בעל החידושי הרי"ם, שבנו הרב אברהם מרדכי היה חולה מאוד ועמד על ערש דווי. ניגש אליו אביו ולחש לו באוזנו: "כתוב בתורה: 'ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך'". הבן אגר מאמצים מרובים וזכה להתחזק ולהתרפא. כשהחלים הסביר שכשהבין שה' דורש ממנו לחיות נלחם בכל הכוח לייצב את עצמו. לימים, נולד לו בנו, הרב יהודה אריה לייב מגור, בעל השפת אמת המפורסם.   אמנם זהו סיפור יפה על כוחות נפש אדירים. אך עדיין צריך להבין מדוע אדם רגיל מצווה לבחור לחיות, הרי זה הרגש הכי בסיסי וטבעי ביותר שקיים לנו?   ונראה לענות, שה' רוצה שנבחר לחיות חיים של משמעות . בכל רגע נתון, אנו נתונים בתוך מבחר של בחירות שונות. בדרך כלל אנו יודעים בשכלנו מהי הבחירה הטובה ומה הבחירה הפחות טובה, אך יש לנו יצר שמושך אותנו לכיוונים שונים. כנגד זה מצווה אותנו התורה תבחר את

בס"ד פרשת שופטים - "צדק צדק תרדוף" הגיעו אליי פעם זוג, שכל הזמן היו ביניהם מריבות. שורש המריבות נבעו, מכך שהגבר טען תמיד שהוא צודק. ובכל נושא הוא לא היה מרפה שאשתו תודה בפניו שהוא הצודק והיא הטועה. שיוכח לעיני כל שהצדק איתו. בפרשתנו כתוב: "צדק צדק תרדוף". הפרשנים שואלים למה כתוב פעמיים את המילה "צדק"? ורבים מסבירים שרצון התורה שנרדוף אחרי הצדק בדקדוק יתר .   ברצוני להציע, שאולי התורה רצתה לרמוז כאן יסוד כנגד לוחמי הצדק: גם כשאתה צודק, ורודף בכל הכוח אחרי ה"צדק" שלך, תבדוק אולי יש עוד "צדק" אחר . התורה מבקשת מאיתנו, לעצור את עצמנו בשעה שאנו עומדים על דעתנו, ולנסות לבדוק אולי יש גם "צדק" במי שאתה יוצא כנגדו. בכל מחלוקת וקונפליקט אפשר להביט עליה בזוויות שונות.   הסבר נוסף ששמעתי פעם מידידי הרב רשי טויטו , ש למילה צדק יש לה 2 משמעויות : א.    במובן של הדבר הצודק – במובן של האמת . ב.    במובן של צדקה, לעשות צדק – במובן של חסד . התורה רוצה להעביר לנו כאן שתי משמעויות ומסרים: א.    גם כשאתה חותר אחרי

  בס"ד פרשת ויגש – "בן כמה אתה?" המפגש בין יעקב ליוסף בפרשתנו מסופר על מפגש מאוד תמוה בין יעקב לפרעה (בראשית מז, ז-י): "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה:   וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ:   וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם:   וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה:"   מה משמעות השיח ביניהם? מספר שאלות עולות על הפסוקים הללו: א.    מה פשר שאלת פרעה את יעקב "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ" למה זה חשוב לו לדעת? ב.    למה יעקב עונה תשובה כזו לפרעה המעידה על פסימיות, ולא עונה את התשובה באופן ענייני "אני בן 130 שנה"? ג.     למה יעקב מספר על אביו וסבו, לשם מה יש לו רצון לערוך השוואה לאחרים? ד.    למה יעקב חש שהחיים שלו הם מעט ורעים? וכי לאברהם וליצחק היו חיים