רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית עשיו

פרשת צו - כולם זקוקים לתמריצים

תמונה
 בס"ד פרשת צו – כולנו צריכים תמרצים ע"פ רעיון מאת הרב יעקב גלינצקי זצ"ל (קרדיט לתמונה אתר דרשו: https://katzr.net/d61d21) פרשתנו פותחת במילים (ויקרא פרק ו, א-ב): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:   צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה". ומבאר רש"י "אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות. אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". דהיינו שכיוון שהעולה עולה כולה לה' ואין לכהן חלק בה צריך לזרז אותו יותר. ויש לשאול , וכי אנו חושדים באהרון הכהן ובניו שיתעצלו בהקרבת הקורבנות בגלל שלא יקבלו עוד בשר? הרי הם ממילא מקבלים בשר רב מהשלמים? וביאר הרב גלינצקי (והגדת עמ' 103) , שאכן כך נטיית הנפש האנושית שגם מתנה קטנה מפעילה עלינו לקבל החלטות מסוימות, ולכן דווקא בקורבן העולה צריך להזדרז. ניתן לראות זאת במספר דוגמאות: א.    איסור לקיחת שוחד אפילו פרוטה, ואפילו אם השופט מודיע לצד השני שהוא קיבל את הפרוטה, נפשו של אדם עשויה לנטות לכיוון מסוים. ב.    עשיו הרשע היה עשיר גדול מאוד, עד כדי כך שלא הספיקה

פרשת ויחי - החירש ששמע הכי טוב

תמונה
  בס"ד פרשת ויחי - החירש ששמע הכי טוב הריגת עשיו על ידי חושים בפרשתנו מוספר על קבורת יעקב, שכל בניו זכו לקברו. הגמרא מספרת לנו שהייתה מתוכננת מלחמה גדולה בארץ ישראל באותה שעה, אך כשראו את כתרו של יוסף מונח, כל המלכים שמו את כתריהם על ארונו של יעקב (מתורגם סוטה יג ע"א) : " שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה. כולם למלחמה באו, כיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, נטלו כולן כתריהן ותלאום בארונו של יעקב. תנא: שלשים וששה כתרים נתלו בארונו של יעקב ".   ממשיכה הגמרא ומספרת, שכשהגיעו כולם לקבור את יעקב עשיו הרשע עיכב את הקבורה: " כיון שהגיעו למערת המכפלה, בא עשו וטען: מערת המכפלה היא בקרית ארבע – משום ששם היו מקום לארבע זוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה. יעקב כבר קבר את לאה, והמקום שנותר הוא בשבילי. אמרו לו: מכרת אותה ליעקב כשמכרת את הבכורה שלך. אמר להם: אמנם מכרתי את הבכורה אך את חלקי במערה לא מכרתי? אמרו לו: מכרת את כל חלקך במערה! אמר להם עשיו: הביאו את האיגרת שמכרתי את חלקי במערה. אמרו לו: האיגרת במצרים. נשלח את נפתלי שהוא מהיר כאילה להביא

פרשת וישב - ייעודו של יוסף

תמונה
בס"ד פרשת וישב – ייעודו של יוסף אהבת יעקב ליוסף בפרשתנו מסופר על יעקב ואהבתו המיוחדת שהייתה לו לבנו יוסף. עדי כדי כך שהתורה מדגישה לנו שבין כל בניו של יעקב יוסף הוא ה"תולדות" שלו (בראשית לז, ב): "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב – יוֹסֵף". דבר זה צריך הבנה עמוקה מדוע דווקא יוסף זוכה לכך?   שאלות נוספות בעניין ננסה לשאול עוד מספר שאלות להבנת עומק העניין: א.     חלומות יוסף - מדוע התורה כותב שיעקב גער ביוסף מצד אחד ואמר לו (בראשית לז, י): "מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ", ומצד שני כתוב (בראשית פרק לז, יא): "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר". אם החלומות הן סתם וראוי לגעור עליהן, מדוע יעקב זוכר אותם? ב.     הפלייה - מדוע יעקב אוהב את יוסף מכל בניו, ומדוע נותן לו כתונת פסים ליוסף? הרי הוא יודע מה קורה כשיש הפלייה בין האחים? הוא גדל בבית שהאב אהב אח אחד וראה לאן הדברים מובילים, ומדוע אף יעקב נוהג בדרך זו? ג.      קנאה – מדוע האחים רוצים להרוג את יוסף, וכי בגלל קנאה הורגים אח? ככה מתעללים בו? זורקים אותו לבור? ובסוף מוכרים אותו? איך

פרשת וישלח - להפוך אויב לאוהב

תמונה
  בס"ד פרשת וישלח – להפוך אויב לאוהב נשיכה או נשיקה בפרשתנו מתואר המפגש המרגש והדרמטי בין יעקב ועשיו, סוף של מסע נקמה (בראשית פרק לג, ד) : "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ".   וביאר רש"י על פי מדרש אגדה (בובר): "ולמה נקוד (המילה וישקהו)? מלמד שלא בקש לנשקו אלא לנשכו , ונעשה שיניו כמו שעוה ". והסביר זאת בעל השפתי חכמים : "לשון הקהה את שיניו , שהיה בדעתו לנשכו ".   הקשיים בדברי המדרש וצריך להבין מה קרה כאן למה השיניים של עשיו נמסות? למה הוא לא מצליח לנשוך את יעקב ?   מעבר לכך צריך להבין את המשמעות של דברי המדרש, וכי עשיו לא היה יכול להביא סכין ולפגוע ביעקב? האם בגלל ששיניו נמסו או שצווארו של יעקב נעשה קשה כשיש, עשיו מחליט לנשק את יעקב פתאום? לאן נעלמה נקמה בת עשרות שנים?   הדרך שנוקט בה יעקב כנגד עשיו יעקב יודע שעשיו אחיו בא למלחמה כנגדו. הוא אכן יכול להתארגן למלחמה, יש לו גם חיילים שמסוגלים להשמיד עיר שלימה (עיינו בסיפור שמעון ולוי שהשמידו עיר שלמה), אך מעדיף בדרך אחרת לנצח את המ

פרשת וישלח - מתי לצאת ולהשפיע

תמונה
  בס"ד פרשת וישלח – מתי לצאת ולהשפיע? האמנם דינה אשמה? בפרשתנו מסופר מקרה טראגי ונוראי, דינה בת יעקב נאנסת על ידי שכם בן חמור. ננסה במאמר זה להבין מה התורה רוצה ללמדנו ממקרה זה?   רש"י בעקבות חז"ל מביא את דברי המדרש:       "ותצא דינה בת לאה, ולא בת יעקב, אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא (לאה) יצאנית היתה".  מדברי רש"י עולה שביציאתה היה פגם . היה לדינה סקרנות שיש בה חוסר צניעות, שבסופו של דבר הביאו אותה לאונס, וניצול מיני על ידי שכם בן חמור. האם באמת דינה אשמה בכך שאנסו אותה?   האשמה שמופנית כלפי יעקב מעניין לשים לב, שישנו מדרש שתולה את האשמה על מעשה דינה דווקא ביעקב אבינו, על כך שלא חיתן אותה עם אחיו עשיו: "אתה מנעת חסד אחיך, שנתת בתוך התיבה (את דינה), ולא נשאית אותה למהול , חייך הרי היא נישאת לערל, לא בקשת להינשא דרך היתר, הרי היא נשאת דרך איסור ".   ויש לתמוה על דברי המדרש: מדוע יעקב נענש, וכי יעקב היה צריך לחתן את בתו עם עשיו הרשע? האם היה צריך לקלקל אותה עם כזה שידוך בגלל שאחר כך אנסו אותה?   יעקב בא לתקן כ