פרשת וישלח - מתי לצאת ולהשפיע
בס"ד
פרשת וישלח – מתי לצאת ולהשפיע?
בפרשתנו מסופר מקרה טראגי ונוראי, דינה
בת יעקב נאנסת על ידי שכם בן חמור. ננסה במאמר זה להבין מה התורה רוצה ללמדנו ממקרה
זה?
"ותצא דינה בת לאה, ולא בת יעקב, אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא (לאה) יצאנית היתה".
מדברי
רש"י עולה שביציאתה היה פגם. היה לדינה סקרנות שיש בה חוסר צניעות,
שבסופו של דבר הביאו אותה לאונס, וניצול מיני על ידי שכם בן חמור. האם באמת דינה
אשמה בכך שאנסו אותה?
האשמה שמופנית כלפי יעקב
מעניין
לשים לב, שישנו מדרש שתולה את האשמה על מעשה דינה דווקא ביעקב אבינו, על כך
שלא חיתן אותה עם אחיו עשיו: "אתה מנעת חסד אחיך, שנתת בתוך התיבה (את דינה),
ולא נשאית אותה למהול, חייך הרי היא נישאת לערל, לא בקשת להינשא דרך היתר,
הרי היא נשאת דרך איסור".
ויש
לתמוה על דברי המדרש: מדוע יעקב נענש, וכי יעקב היה צריך לחתן את בתו עם עשיו
הרשע? האם היה צריך לקלקל אותה עם כזה שידוך בגלל שאחר כך אנסו אותה?
יעקב בא לתקן
כדי לענות
על כך, ננסה להבין את מהותו של יעקב אבינו בבואו לארץ כנען. התורה כותבת: "וַיָּבֹא
יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן
אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר". הגמרא (שבת לג,
ב) מבארת שיעקב בא כדי לתקן את הארץ: "ויחן את פני העיר - מטבע
תיקן להם... שווקים תיקן להם... מרחצאות תיקן להם". יעקב כמו סבו אברהם, בא
לתקן את העולם, להוסיף טוב, ומתוך כך לקרוא בשם ה'.
דינה מצטרפת למהפך של יעקב
נראה,
שגם דינה הצטרפה למהפכה של אביה, גם היא רצתה להשפיע ולתקן. כפי
שכותב השפת אמת (ליקוטים על וישלח):
"ובוודאי היה דעתה לקרב רחוקים ולמצוא הקדושה גם בשדה ורשות הרבים".
משמעות השם דינה
אם
נעמיק מעט בדמותה של דינה נשים לב לכמה דברים מעניינים. דינה היא הבת השביעית של לאה
אחרי שישה בנים. המבנה של ה-6 שאחריו בא ה-7, רומז למבנה הרוחני של העולם: 6 ימים
ואח"כ שבת, 6 שנים ואח"כ שמיטה, 6 שמיטות ואח"כ יובל. וכפי שבקובייה
יש 6 פאות, והחלק השביעי הוא החלק הפנימי שלה.
כמו
כן, בעולם הקבלה: ישנם 6 ספירות הנוגעות בעולם המעשה (חסד, גבורה, תפארת, נצח,
הוד, יסוד) ואחריהם באה הספירה השביעית שהיא המלכות שנקרא גם השכינה,
שמקבלת את מהותה מתוך 6 הספירות שקדמו לה.
יש
להוסיף שרבינו בחיי (בראשית ל, כא) מבאר
שהשם דינה זהו חיבור של "שם אדנות" ו"שם הויה". שתי אותיות
משם אדנות (ד+נ) ושתי אותיות משם הויה (י+ה). בזה יש ביטוי לשלמות של ההנהגות
הרוחניות של ה' המנהיגות את העולם.
דינה כמשפיעה בעולם
דינה היא
דמות מיוחדת, היא מקבלת את העצמות הרוחניות שלה מששת אחיה הגדולים, ומכילה בעצמה
את התוכן הפנימי שלהם. את אותו תוכן רוחני היא רוצה לגלות לעולם: "ותצא
דינה". עם הכוחות הגדולים של דינה היא הייתה יכולה לקרב את עשיו
ולהחזירו בתשובה. אך יעקב החליט שהיא לא תעשה זאת, ומנע מאחיו את היכולת להתחתן
איתה. דינה עם הרצון הרוחני החזק שלה ניסתה להשפיע בעצמה על בנות הארץ, אך שם זה
היה בלתי אפשרי. שם אי אפשר היה להשפיע.
למה דינה לא הצליחה
השאלה
הכואבת, היא למה זה לא הצליח לדינה? למה הגענו למצב ש"נבלה עשו בישראל"
והיא נפגעה לכל ימיה?
נראה
שעל זה רוצה המדרש (שהובא לעיל) לענות. אנשי שכם לא היו ראויים ופנויים לקבל את
השפע, הם ערלים. לא בכל מקום ובכל שלב אפשר לצאת ולהשפיע. לעומת זאת, את עשיו
שנולד מהול אולי היה אפשר לתקן. עליו אולי היה אפשר להשפיע עליו ולהחזירו בתשובה. אך
שכם בן חמור, שקוע כל כך בחומריות שעליו, ועל בנותיו כבר לא ניתן להשפיע ותקן.
ניתן
ללמוד מכך יסוד חשוב בחיים. לא על כולם אפשר להשפיע. לא בכל מציאות כדאי לצאת
ולחולל שינוי. אנו, עם ישראל שבאנו לעולם כדי לתקנו, צריכים לדעת איך להשפיע את
התורה בעולם.
יראה מובילה להשפעה
רק
כאשר יש מורא מבני ישראל (בראשית לה, ה):
"וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא
רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" יש מקום לדבר על השפעה רוחנית מעם ישראל החוצה.
כל עוד אין על האויב יראה, לא נצליח להשפיע עליו קדושה.
לסיום
נישא תפילה, שה' ייתן לנו את הכוחות לפעול נכון לחיזוק מעמדנו בעיני
העולם, ומתוך כך נוכל לצאת ולהשפיע על כל הסובב אותנו. ונזכה לקיים את דברי הנביא:
"וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן". ומתוך כך
"וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו - וְהָיְתָה לַה'
הַמְּלוּכָה".
תגובות
הוסף רשומת תגובה