פרשת ויצא - חוק או מוסר?
בס"ד
פרשת ויצא – חוק או מוסר
החוק
לא קובע
האם
אנחנו בעד שמירה על החוק? - כולם יענו: "כן. חשוב מאוד לשמור על חוק"
ויצטטו את אמרת חז"ל: "אלמלא מוראה איש רעהו חיים בלעו".
אך
מה נאמר על החוק בפולין שהופיע בסתו תרצ"ט (אוקטובר 1939):
1.
הפיקדונות
היהודיים רוכזו בבנק והוקפאו,
2.
חל
איסור להחזיק מזומנים מעל 2,000 זלוטי.
3.
כל
יהודי חייב לענוד טלאי צהוב שבמרכזו מגן-דוד במקום בולט.
4.
יהודים
נדרשו לסמן את חנויותיהם ולרשום את רכושם.
5.
הקהילות
היהודיות חויבו בתשלומי מס כבדים, ולהבטחת פירעונם נלקחו בני-ערובה.
6.
נאסר
על יהודים להחזיק במקלטי רדיו.
7.
הוטל
עוצר על היהודים משעות הערב עד עלות השחר.
8.
חוקי
נירנברג חלו גם עליהם.
9.
יהודים
בגילאי 65-14 יצאו לעבודות כפייה.
כמובן
שיש חוקים ויש חוקים!
אם
נשאל: איך הנאציזם הגיעו לתופעה של הסכמה
ציבורית של רצח של למעלה מ-18 מיליון בני אדם, למעלה מ-6 מיליון יהודים?
התשובה
הפשוטה היא כי זה מה שהחוק קבע!
החוק
הסביר והגדיר מיהו אדם ומיהו שפל מבהמה ולכן מותר להרוג יהודים, צוענים ודומיהם.
האם
לבן רצה להשמידנו?
בהגדה
של ליל הסדר אנו אומרים: "לבן ביקש לעקור את הכל". ויש לשאול
היכן רואים זאת, הרי לבן אומר (בראשית פרק לא פסוק מג):
"הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן
צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא"?
נראה שהוא כלל לא רוצה להשמיד בכלל. הוא רק רוצה קשר עם המשפחה שלו.
חוק
מול מוסר
נראה
להסביר שהתפיסה של לבן היא שהחוק הוא מעל הכל. לבן טען שהחוק הוא יקבע מה לעשות.
רואים זאת עם רמאותו ליעקב (בראשית כט, כו):
"וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי
הַבְּכִירָה".
במילים
אחרות: "אתה צודק שזה לא מוסרי אבל יש חוק! מצטער החוק מעל הכל!'
המסר
שיעקב מעביר ללבן
יעקב
נשאר עוד 6 שנים נוספות אחרי שהוא עמד בחוקים של לבן כדי ללמד את לבן יסוד עצום: אי אפשר לעבוד רק אם חוקים! חייבים גם מצפון!
חייבים גם מוסר! חייבים גם תורה!
יעקב
דרך הסכם כתוב ומפורט מלמד את לבן איך כל רכושו של לבן תוך כמה שנים עובר ליעקב.
יעקב מלמד את לבן שאם רוצים לעבוד רק עם החוק: לבן יפסיד!!! (בראשית
פרק לא, ח-ט): " אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים
יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים
יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים".
בעלות
חוקית של לבן
יש
כאן מסר חזק! אין דבר כזה ללכת רק עם החוק היבש!
לבן
טוען עוד טענה חוקתית: "הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר
אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא".
ויעקב
פשוט בורח ממנו. ומציב אבן להבדיל. שיהיה ברור החוקים שלך הם לא קשורים אליי.
מנהג
שאינו קובע
ר"ת
כותב בתוספות (בבא בתרא דף ב עמוד א): "ונראה לר"ת דדוקא בהוצא ודפנא
אבל פחות מכאן אפילו נהגו מנהג הדיוט הוא. ומוכיח מכאן דיש מנהגים שאין לסמוך
עליהם אפילו היכא דתנן הכל כמנהג המדינה".
וכותב
הפרי מגדים על מנהג: "מנהג אותיות גיהנום.
חוק
או מוסר?
אז
מהי הנוסחה? אי אפשר שכל אחד יקח את החוק לידיים?
נרעה
שהחוק חייב להיות מחובר אל הקודש. אל המוסר. זו הסיבה שאצלנו לשכת הגזית
נמצאת בבית המקדש.
מי
שקובע את החוקים ועובד לפיהם בשם קדושת החוק, יגיע לנאציזם! מי שמקשיב לחוק, מקשיב
למצפון, ולמוסר התורה. יצליח לפעול בצורה נכונה.
זו
הסיבה ששמו השני של יעקב "ישרא-ל" – ישר עם הא-ל. רק ככה אפשר להגיד מהו
חוק אמיתי. רק כשאתה אדם ישר.
לסיום
אנו
מצווים כל "מנהג" וכל "חוק" לבדוק האם הוא עומד בקטגוריית
המוסר הפשוט שלנו. כלשון של הרב קוק: "אי אפשר ליראת שמים שתדחוק את המוסר
הטבעי" (ק"ו שום חוק או מנהג).
תגובות
הוסף רשומת תגובה