דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד, חג סוכות - הסוכה והפירמידה דרשה בשנת תשפ"ב – בית כנסת המרכזי יד בנימין - הלל מרצבך ע"פ דברים מאת הרב גרוזמן, והרב אליעד סקורי -         "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות , למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" -         שאלה : היכן ישבנו בסוכות, במדבר (ענני כבוד או סוכות ממש), אז למה לא כתוב במדבר , וכתוב "בהוציאי אותם מארץ מצרים"? -         שאלה : מהו לשון אזרח? (האם זה בניגוד לגרים) מה מיוחד באזרח מישראל? -         תשובה: מצרים קדשה את בניית הקבע, את הפרמידה , את הבניינים ואת העוצמה, את האובליסק (אובליסק- בניין של אבן גדולה, שכתובים כל מעשיו של הפרעה, גובה של 30 מטר , מאבן אחת, שהיה צריך בשביל זה 10,000 אנשים שימותו למענה) -         נראה שיש כאן עניין מהותי במהותה של הסוכה. התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאתם ממצריים היתה בסוכות " ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה " ולא בכדי. -         הסוכה הישראלית היא ההיפך המוחלט של הפירמידה המצרית , ולפיכך היציאה ממצריים היא יציא

  בס"ד סוכות - השיבה אל הטבע דרשה ליל יו"ט סוכות תשע"ט – הלל מרצבך (ע"פ רעיון של בת שבע סמט)     בעידן המודרני, עולה רבות הדיון סביב התפיסה הטבעית מול התפיסה הטכנולוגית. מהו המסלול הנכון. אנו עדים לאנשים רבים שהפסיקו לאכול ג'אנק פווד, אוכל מתועש, ומעדיפים לחזור אל המאכלים הטבעיים. יש היום אנשים טבעוניים שמקפידים לאכול "ביצי חופש", חלב מפרות של מרעה וכדומה. הטענה שלהן שהמרדף אחרי התעשייה גרם לנו לאבד הרבה דברים בדרך. מאידך, ישנם הסוברים שבאמצעות הטכנולוגייה אפשר לייעל את המערכות, ולהוזיל עלויות של מאכלים ושל הצרכים השונים של האנושות.   שאלת הטבעי – מול תעשייתי היא שאלה כלל לא פשוטה: א.    האם עדיף דשא סינטטי או דשא אמתי? ב.     האם עדיף לקחת תרופות מהרופא או תרופות סבתא? ג.      האם עדיף ללכת לבילוי בבית מלון או לטיול שטח? ד.     האם עדיף לגור בעיר או בכפר? ה.    האם להתאמץ כדי למחזר עוד בקבוק ושקית או שהזמן שלי שווה יותר? ו.      האם לתמוך בשמורות טבע או להעדיף בניית נדל"ן? ז.      האם לעבוד בעבודת כפיים או מול מחש

 בס"ד סוכות – חג השמחה והמים דרשה לחג סוכות – הועבר בבית הכנסת המרכזי יד בנימין בשנת תשע"ה - הלל מרצבך בחג הסוכות ישנם עניינים רבים שצריך להבין את שורשם, ואת הקשר שביניהם. נשאל מספר שאלות שדרכם נוכל לחדד את העניין: 1.     מדוע נהגו במנהג בני אשכנז לקרוא את מגילת קהלת דווקא בחג הסוכות, הרי זו מגילה שמלאה בפסימיות וייאוש מן העולם, ואילו חג הסוכות הוא חג השמחה, כפי שכתוב בתורה לגבי חג הסוכות: "ושמחת בחגך... והיית אך שמח"? 2.     מדוע יש מצווה מיוחדת לשמוח דוקא בחג הסוכות? 3.     מה הסיבה שקבע ה' את חג הסוכות בתקופה הזאת של השנה דוקא? 4.     מדוע הסכך, חייב להיות דוקא מן הצומח? 5.     מדוע מנסכים בחג הסוכות את המזבח במים, בנוסף לניסוך היין שהיה כל יום?   קריאת קהלת בסוכות בחג הסוכות אנו קוראים את מגילת קהלת. הגמרא [1] מספרת לנו: " בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה... ומאי דבריו סותרין זה את זה? ... כתיב (קהלת ח) ושבחתי אני את השמחה וכתיב (קהלת ב) ולשמחה מה זה ע