דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת כי תשא – כוחה של תשובה   שאלה : מה הרגע הכי גבוה רוחנית שזכה לו איזה אדם פרטי מאז בריאת העולם? נראה לי שהתשובה , אחרי שמשה רבנו אומר: "הראני נא את כבודך". אותם רגעים שה' אומר למשה ( שמות לג כב-כג): "וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי ... וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ". (הרמב"ם כותב שזה לא כפשוטו).- כשמשה זוכה לראות את אחוריו של ה' אחרי משבר חטא העגל. זה השיא הרוחני הכי גבוה שאפשר לזכות לו בעולם הזה.   השאלה העולה: למה אחרי חטא העגל הקשה והנורא, כשעם ישראל כמעט הוכחד כליל, ה' מחליט לגלות את סודותיו הכי כמוסים למשה, "וראית את אחורי", סוד י"ג מידות, קרן עור פניו? איך זה שאחרי המילים הקשות שה' אומר על עם ישראל (שמות לב ט-יא): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:" הוא יוצר שינוי של אהבה כל כך גדולה, ו מגלה למשה את הגילויים הכ

  בס"ד ואגודתו על ארץ יסדה - אחדות ישראל בסוכות דרשה ליל סוכות תשפ"ד – הלל מרצבך – בית כנסת מרכזי יד בנימין פתיח יצאנו לדרך בחודש אלול, עברנו בחודש תשרי את ראש השנה (המלכת ה') ומשם יום כיפור התכפר לנו ונמחל לנו, וכעת מגיע חג הסוכות. שאלנו בראש השנה למה לא תוקעים בשופר כשהוא חל בשבת? כיצד מבטלים מצוות עשה של תקיעת שופר מהתורה, משום שיש כמה אנשים שלא יודעים הלכות? שיתבלבלו! נו, ואם יתבלבלו, זה היה בשוגג? ובפרט שיש כלל ש"עשה דוחה לא תעשה". וא"כ היה מצווה עשה של שופר צריך לדחות לא תעשה של ספק טלטול ברשות הרבים? ובפרט שבימינו לפי רוב הדעות אין בכלל רשות הרבים מן התורה, וכמעט בכל מקום בארץ יש עירוב. בגלל זה אנחנו מפסידים מצוות עשה מהתורה שהיא כל כך חשובה?   ובליל ראש השנה הבאנו תירוץ אחד , שחז"ל לא גילו לנו את הסוד הפנימי של הסיבה האמיתית, והסניגור שלנו במקום השופר זה ההתבטלות לדברי חז"ל. והארכנו בעניין, שזה עיינו של יצחק שהוא בחינת תושב"ע, שהתבטל לאברהם (שהוא בחינת תורה שבכתב) בעניין העקדה.   וביום ראש השנה (לפני מוסף) הבאנו ת

 בס"ד פרשת בהר – שער החמישים בפרשתנו מופיע הציווי לקבוע את שנת ביובל אחר שבעה מחזורים של שבע שנים בשנת החמישים (ויקרא כה, ח-יא): " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה: וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם: וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ: יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ: "   המספר שבע חוזר על עצמו 5 פעמים בפרשייה, ומעורר אותנו לחשוב מה משמעות המספר 7, וכיצד הוא קשור לשנת היובל. המהר"ל מסביר שהמספר 7 מציין את הקדושה שבטבע. יש לכך דוגמאות שונות:   א.     היום השביעי הוא שבת , הוא נותן לכל השבוע

בס"ד פרשת תזריע – מאמין וזורע זריעה, חטאת ועולה פרשתנו פותחת בתיאור טומאת היולדת (ויקרא יב, א-ב) : " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:... וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן":   ויש לשאול על   פסוקים אלו: א. למה כתוב בלשון "אשה כי תזריע", למה לא כתוב "אשה כי תלד"? ב. עוד צריך להבין למה אישה צריכה להביא קורבן חטאת וקורבן עולה על הלידה שלה, מה היא עשתה, הרי לידה זה הדבר המשמח ביותר שיש, מה היא אשמה?   לידה שווה זריעה נראה לומר, שאישה שהחליטה ללדת הוא ממש זורעת . כפי שהחקלאי זורע זרעים ואיננו יודעים כיצד הצמח יגדל, כך ההחלטה להוליד ילד לעולם זו זריעה. אינני יודעים כיצד הילדים יצאו החוצה: האם הילד יהיה בריא או חולה, חכם או טיפש, יפה או מכוער, צדיק או רשע. האם יהיה לנו מספיק כסף כדי