רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית משה רבנו

פרשת דברים - לפספס בשנייה האחרונה

תמונה
 בס"ד *פרשת דברים – לפספס בשנייה האחרונה* הרב הלל מרצבך   הוא סיים את הפגישה והחל לרוץ לעבר תחנת האוטובוס. זה היה האוטובוס האחרון. אם יפספס אותו ייאלץ לבלות את הלילה בתחנה המרכזית. מרחוק עוד הספיק לראות את האוטובוס עומד, אך כשהגיע בריצה הדלת כבר נסגרה. הוא דפק עליה בכל כוחו, אבל הנהג התעלם והחל לנסוע. הוא נשאר לעמוד שם, מתוסכל עד דמעות. אילו היה מגיע 2 שניות קודם – היה זוכה לישון בביתו הנעים, אבל עכשיו ייאלץ לבלות את הלילה על ספסל ציבורי.   לפעמים דווקא כשכל כך קרובים לייעד הכאב הרבה יותר גדול.   לפני כמה זמן, פנה אליי מישהו ושאל: "אני לא מבין למה אנחנו עדיין מתאבלים על החורבן? יש לנו מדינה מדהימה, כלכלה משגשגת, ביטחון, עולם תורה עצום ואפילו הכותל בידינו. אז על מה האבל?" עניתי לו: "יש לנו כמעט הכול, אבל הלב עדיין חסר . בית המקדש הוא הלב הפועם של האומה. ואולי דווקא משום שאנחנו כל כך קרובים לגאולה - הכאב גדול יותר. אנחנו בארץ ישראל, רואים את הר הבית, זוכים לשפע עצום, אבל עדיין איננו יכולים לזכות לבית ה'."   אולי זו הייתה תחושתו של משה רבנו ב...

פרשת מטות - לעשות רק לשם שמים

תמונה
 בס"ד פרשת מטות – לעשות רק לשם שם שמים בפרשתנו מסופר על כך שפונים שבט ראובן וגד למשה בבקשה לקבל את עבר הירדן המזרחי. ויש לשאול מדוע התורה מאריכה לפרט לנו את כל הדו שיח בין משה לבין השבטים. מה הם אמרו, ומה הוא ענה להם, ומה הם אמרו לו ומה הוא ענה להם, מה הוא אמר להם ומה הם ענו להם. במשך 33 פסוקים מתנהל דו שיח שהוא לא מובן.   כפי שכתוב בפסוקים (במדבר פרק לב א-לג).בהתחלה יש הרקע לבקשה " וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה:"   לאחר מכן הם באים ומבקשים ממשה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּע...

פרשת בלק - להקשיב מעבר למילים

תמונה
 בס"ד פרשת בלק – להקשיב מעבר למילים   לפני כמה שנים הגעתי לניחום אבלים אצל חבר טוב שלי שבתו בת 4 טבעה בכנרת. ישבתי וחשבתי בליבי: איך מנחמים את ההורים? מה אפשר לומר אחרי כזו טרגדיה? ישבתי, וראיתי את הדמעות של האב ללא מילים. אחרי כמה דקות אמר האב: "ה' אוהב אותנו, וזה גזירה משמים. הבת שלי טבעה צמוד לאמא שלה, וכמה מטרים ממני, במים בגובה 40 ס"מ. כשילד טובע לא שומעים ולא רואים. לא נתפס  כמה ריכוז ותשומת לב חייבים להיות לנו כל הזמן".   בפרשתנו, מסופר על בלק שמבקש מבלעם לקלל את עם ישראל. בפשטי המקראות לא מובן מה היה חטאו של בלעם. בלעם מבוטל לדבר ה' באופן מוחלט. ועושה ככל אשר ה' ציווה אותו. ולא מובן מדוע ה' כועס עליו כל כך? בתחילה, בלק פנה אליו, הוא ביקש רשות מה' ללכת, וה' אומר לו לא ללכת. ולכן בלק סירב. אחר כך הייתה פנייה נוספת, שבה ה' החזיר לו תשובה חיובית, אז הוא הולך. בדרכו, המלאך מעכב את האתון 3 פעמים. כל פעם היא עוצרת, פעם אחת היא מכאיבה לבלק. וכשהוא מכה אותה, היא צועקת עליו. מה האתון מצפה שהיא תלך מהדרך ובלעם לא יעשה כלום...

פרשת כי תשא - מסירות נפש למען עם ישראל

תמונה
  בס"ד פרשת כי תשא – כוחה של תשובה   שאלה : מה הרגע הכי גבוה רוחנית שזכה לו איזה אדם פרטי מאז בריאת העולם? נראה לי שהתשובה , אחרי שמשה רבנו אומר: "הראני נא את כבודך". אותם רגעים שה' אומר למשה ( שמות לג כב-כג): "וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי ... וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ". (הרמב"ם כותב שזה לא כפשוטו).- כשמשה זוכה לראות את אחוריו של ה' אחרי משבר חטא העגל. זה השיא הרוחני הכי גבוה שאפשר לזכות לו בעולם הזה.   השאלה העולה: למה אחרי חטא העגל הקשה והנורא, כשעם ישראל כמעט הוכחד כליל, ה' מחליט לגלות את סודותיו הכי כמוסים למשה, "וראית את אחורי", סוד י"ג מידות, קרן עור פניו? איך זה שאחרי המילים הקשות שה' אומר על עם ישראל (שמות לב ט-יא): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:" הוא יוצר שינוי של אהבה כל כך גדולה, ו מגלה למשה את הגילויים הכ...

פרשת מטות - כבוד המשפחה בישראל

תמונה
  בס"ד פרשת מטות – כבוד המשפחה בישראל בפרשתנו משה רבנו מקבל ציווי מאת ה' (במדבר לא, ב-ג) : "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן:"     ויש לשאול על ציווי זה מספר שאלות: א.   מדוע צריך לנקום , הרי המלחמה במדיינים נגמרה בשקט. למה סתם לעורר מהומות? ב.    נוקמים למען מי? למען "בני ישראל" או "נקמת ה'"? ג.     מדוע משה חייב לנקום לפני שהוא מת? ד.    מה זה הלשון: "הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם "   נראה לענות שהמלחמה של עם ישראל זו מלחמה של ה '. כך כותב המדרש ( במדבר רבה כב , ב ) : " אמר משה : רבון העולמים ! אם היינו עובדי עבודת כוכבים לא היו שונאין אותנו. אין שונאים אותנו רק כי בחרת בנו! הדא הוא דכתיב נקמת ה' במדין" .   נראה מדברי המדרש, שמלחמת מדיין היא מחאה על חילול השם שסופר עליו בסוף פרשת בלק. עם ישרא...