דברי תורה לפרשת השבוע

  בס״ד פרשת וארא - כוחה של שריקה הרב הלל מרצבך   על הפסוק " וַתַּעַל הַצְפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם " מובאת בגמרא מחלוקת מעניינת (סנהדרין סז ע״ב) : " ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים " רבי עקיבא אומר : צפרדע אחת היתה, ומילאה כל ארץ מצרים . אמר לו רבי אלעזר בן עזריה : עקיבא, מה לך אצל אגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות. צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו . ויש כאן מקום לשאול שתי שאלות עקרוניות : א . דברי רבי עקיבא לכאורה אינם מובנים: וכי לא ראה את שאר הפסוקים, שבהם מפורש שהיו צפרדעים רבות " וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם " ? כיצד ניתן לומר שמדובר בצפרדע אחת בלבד שכיסתה את כל הארץ? ואם אכן כן כיצד יכלו המצרים להמשיך לחיות ? ב . מדוע תגובתו של רבי אלעזר בן עזריה כה חריפה? מה פשר הזלזול לכאורה ברבי עקיבא " מה לך אצל אגדה " ושליחתו לעסוק בנגעים ואהלות ? מצאתי ביאור עמוק לדברים בדברי הרב יעקב קנטרוביץ זצ״ל, ראש ישיבת תורה ודעת (נפטר בשנת תש״ו, 1945), המסביר שמחלוקת זו אינה טכנית כלל, אלא משקפת שתי ...

 בס"ד פרשת וארא – קושיות ותירוצים למה אין תשובות? אחד הדברים התמוהים בפרשתנו זה אריכות התורה בדו-שיח בין משה רבנו וה'. תיאור זה חוזר 3 פעמים, משה שואל את ה' כל מיני שאלות, וה' עונה לו. אך כשמתבוננים בתשובות של ה', רואים שלכאורה הוא לא ממש עונה לשאלותיו של משה:   בפעם ראשונה: משה טוען (שמות ד, י-יב) : " בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי":   אך ה' לא עונה לו כלל, אלא אומר לו לא לדאוג : "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה':   וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר ":   בפעם שנייה: משה מתלונן (שמות ה, כב-כג) : " וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי ". וה' לא עונה לטענתו אלא אומר לו (שמות ו, א) : " וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתּ...

 בס"ד פרשת וארא – איפוק וענווה שקולים כאחד ומשלימים בפרשתנו מוזכרים משה ואהרון פעמים רבות. באחד הפסוקים הם מובאים יחד (שמות פרק ו, פסוק כה) : " הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם ". רש"י מבאר את הפסוק כך: " יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן, לומר לך ששקולין כאחד ". נראה שכוונתו של רש"י שיש למשה ואהרון צד השלמה שכל אחד משלים את השני, שבכך הם הופכים להיות שקולים כאחד. וצריך להבין מהי אותה השלמה שגורמת להם לכך.   בלימה והתבטלות הגמרא במסכת חולין (דף פו עמוד א) כותבת: " אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן , כתיב הכא: "ונחנו מה", וכתיב התם (איוב כ"ו) "תולה ארץ על בלימה". וממשיכה הגמרא שם וכותבת: " אמר רבי אילעא: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה , שנאמר "תולה ארץ על בלימה"; רבי אבהו אמר: מי שמשים עצמו כמי שאינו , שנאמר (דברים ל"ג) "ומתחת זרועות עולם". "   על דברי הגמרא הזו יש לשאול מספר שאלות: ...

בס"ד פרשת וארא – מי אני ומה שמי? "ושמי ה' לא נודעתי להם" פרשתנו פותחת בפסוקים (שמות ו, ב-ג) : " וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' :   וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: "   על פסוקים אלו יש לשאול מספר שאלות: א.    מה החידוש שאלוקים מספר למשה שהוא ה', וכי משה חשב שמישהו אחר מדבר אתו? ב.     מדוע ה' לא התגלה בשמו גם אל האבות, והתגלה רק בשם "א-ל ש-די"? ג.      מה המשמעות של שם ה'? למה זה כל כך חשוב מה שמו של ה'? לכאורה העיקר להאמין שיש בורא ומנהיג לעולם ולא השם שלו! ד.     למה אנחנו קוראים ל-ה' "השם", למה לא לקרוא לו הבורא, החזק, או המושלם וכדומה?   "לכל איש יש שם" ישנו שיר מפורסם שכתבה זלדה (משוררת ישראלית, בת דודתו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלוּבָּבִיץ' ) , בשם "לכל איש יש שם": לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, לְכָל אִישׁ יֵשׁ ...