פרשת וארא - קושיות ותירוצים
בס"ד
למה אין
תשובות?
אחד
הדברים התמוהים בפרשתנו זה אריכות התורה בדו-שיח בין משה רבנו וה'. תיאור זה חוזר
3 פעמים, משה שואל את ה' כל מיני שאלות, וה' עונה לו. אך כשמתבוננים בתשובות של
ה', רואים שלכאורה הוא לא ממש עונה לשאלותיו של משה:
בפעם ראשונה:
משה
טוען (שמות ד, י-יב):
"בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם
גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי":
אך ה'
לא עונה לו כלל, אלא אומר לו לא לדאוג: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי
יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה': וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ
וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר":
בפעם שנייה:
משה
מתלונן (שמות ה, כב-כג):
"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה
לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי".
וה' לא
עונה לטענתו אלא אומר לו (שמות
ו, א): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה
לְפַרְעֹה".
בפעם שלישית:
משה
שואל (שמות ו, יב): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה
לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ
יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְפָתָיִם?"
וה' לא
עונה לו כלל, אלא אומרת התורה (שמות
ו, יד): "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם
לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
הקשר זו התשובה
החזקה ביותר
אנו
רואים מכל הדוגמאות הללו, שה' לא מתייחס באופן ישיר לשאלותיו של משה אלא דוחה
אותם. ומשה מקבל את התשובות הללו. ולכאורה תמוה מדוע כך ה' מתנהג עם משה, ולא עונה
לו תשובות ברורות? וכיצד משה מצליח לקבלם?
ושמעתי
פעם, שה' בכוונה לא עונה למשה תשובות ברורות, כדי ללמדנו יסוד חשוב בחיים.
כשנהיה
לאדם קשה פתאום עולות לו שאלות, שאלות בהשקפה, שאלות אמונה, שאלות בהשגחה פרטית
ועוד שאלות. דווקא אז, לא צריך תשובה! צריך קרבה אל ה'! עצם הדיבור עם ה'
זו התשובה הטובה ביותר. אם יודעים לדבר נכון עם ה', כבר אין שאלות. כשאדם מתרחק
מה' יש לו ספקות, וכשאדם מתקרב אליו כל הבעיות נפתרות.
כיצד איוב
הצליח להתנחם משברו?
וכן
מצינו בספר איוב, שהיו לאיוב שאלות רבות על מצבו הקשה. רעיו מתרצים לו תירוצים
שונים, אך הוא לא מתנחם מהם. ואז בא ה' ומדבר עם איוב דברים פשוטים, ומשום מה איוב
מתנחם מיד (איוב מב, א-ו):
"וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת ה' וַיֹּאמַר: יָדַעְתִּי כִּי כֹל תּוּכָל וְלֹא
יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה: ... לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ וְעַתָּה עֵינִי
רָאָתְךָ: עַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר".
עצם
הקשר עם ה' זה התשובה לכמעט כל השאלות. כי אצל ה' אין כלל שאלות הכל ברור ופשוט.
דבקותו של דוד
המלך
וכן
דוד המלך אומר בתהילים (כג, ד): "גַּם כִּי
אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי".
ברגע שאני דבוק ב-ה' איני רואה רע, כי הדבקות בה' מסירה לי את כל הקושיות והבעיות.
לסיום
עם
ישראל חווה בתקופה האחרונה חוויות לא פשוטות, ולא מובנות. הדרך להתמודד עם הקושיות
הוא הדבקות בה'. אם נזכה להיות קשורים ודבוקים בה', נוכל לחוש תשובות לשאלותינו הרבות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה