פרשת בא - מי הקובע בתורה?

בס"ד

פרשת בא מי הקובע בתורה?


מה זכתה מצוות קידוש החודש?

מצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטווינו כעם. וכפי שכותב רש"י, בפירושו  הראשון על התורה:

"אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא (שמות יב ב) "מהחודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל". 

(משם והלאה ממשיך המדרש לבאר למה מובא כל ספר בראשית)

וצריך להבין למה דווקא זכתה מצוות החודש שהיא המצווה הראשונה שלנו כעם? מה מיוחד בה כל כך?

 

עם ישראל שולטים בזמן ובמצוות

מצוות קידוש החודש מעידה יותר מכל מצווה על היכולת של עם ישראל לשלוט על הזמן ועל קדושתו. ה' אומר לנו במצווה הראשונה שנצטווינו בתור עם, אתם גם יכולים לקבוע מה קדוש ומה לא, אתם חלק מקובעי התורה. אמנם אני קבעתי לכם את השבת ביום השביעי, אבל גם לכם יש חלק בתורה, אתם קובעים את התאריכים, קובעים את החגים. אתם משפיעים על כל התורה עצמה.

 

החשיבות בשותפות בתורה

כשה' אומר לנו במצווה הראשונה: 'אתם קובעים' יש בכך מסר עצום. מסר של שייכות, מסר של חיבור פנימי עמוק. התורה היא חלק מהותי מאיתנו, משפיעה ומושפעת.

עקרון זה נכון בכל מערכת. לדוגמה, בצבא מוסכם, שחייל חייב להרגיש מחובר למטרות הצבא שאליו הוא משתייך. באופן זה הוא יפעל באופן הרבה יותר איכותי, מחייל אחר שמבצע את הפקודות רק כי כך הוא צווה.

כשאדם נוטל חלק במשהו, הוא מחובר אליו באופן יותר עמוק ופנימי. ה' מדגיש לעמ"י, אני רוצה במצווה הראשונה לומר לכם, שאתם חלק מהתורה, אתם לא רק עבדים, אלא אתם חלק מהצוות הקובע. כשאנו מבינים שיש לנו חלק בתורה, שאנו משפיעים עליה, היא מחוברת אלינו באופן עמוק ביותר.

 

כוחה של התורה שבעל פה

היסוד הזה מתגלה בעיקר בתורה שבעל פה. שתפקידה לפרש את התורה שבכתב. חז"ל ידעו על פי המסורת לפרש את התורה באופן הכי מדויק לעם ישראל.

ניתן לראות הוכחה לכך במחלוקת בין התנאים בעניין "תנורו של עכנאי". מסופר בגמרא (בבא מציעא דף נט ע"ב) שנחלקו חכמים ור' אליעזר, ור' אליעזר הביא הוכחות על טבעיות שהלכה כמותו (נעקר חרוב ממקומו, אמת המים זרמה לאחורה, וכותלי בית המדרש נטו ליפול) ובסוף בת קול הכריזה: "מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!"

ועל אף כל ההוכחות המיוחדות, חכמי ישראל לא קבלו את דעתו: "עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא".

בסיום הסיפור בגמרא מובא שר' נתן פגש את אליהו הנביא, ושאלו מה עשה הקב"ה באותה העת, ואומר לו אליהו הנביא: הוא מחייך ואמר "נצחוני בני, נצחוני בני".

משמעות הדבר שגדולי ישראל מכריעים את המחלוקות, כי התורה היא בארץ ולא בשמים. ויש כוח לחכמים להכריע אף כנגד דברים שכביכול אינם כוונות המחוקק. ובכל זאת, ה' מסכים לדעתם. רצון ה' שהתורה תהיה חלק מאתנו, ולכן הוא שמח בכך, שגדולי ישראל מכריעים את רצון התורה.

 

"כזה ראה וקדש"

לפי הסבר זה ניתן להבין את מאמר חז"ל, שמשה התקשה בקידוש החודש וה' אמר לו: "כזה ראה וקדש".

אולי יש בכך מסר שה' אומר למשה, תתבונן ותראה פעם אחת, ואח"כ תמשיך כפי מה שהראיתי לך. מכאן אני סומך עליך. מעכשיו אתה ממשיך את המסורת בעל פה להיות חלק מקובעי התורה.

מצווה קידוש החודש היא המצווה הראשונה אלינו , משום שהיא מבטאת לנו יותר מכול את החיבור שיש בין עם ישראל לתורה. אנו משפיעים ומושפעים באופן הדדי אחד מהשני.

 

לסיום

התורה אינה רק ספר חוקים, אלא יצירה אחדותית אלוקית שנבנית ומתעצמת כל הזמן, מושפעת ומשפיעה על עם ישראל. 

זה עומק החיבור אל התורה, וכך היא הופכת להיות חלק מאיתנו. ולוואי שנזכה לחוש את החיבור העמוק שלנו לתורה. 

תגובות

הנקראים ביותר

פרשת תולדות - אהבת הילדים ללא תנאי

פרשת ויצא - האמת שנראית כשקר

פרשת תזריע - מאמין וזורע

פרשת כי תשא - בין הרצוי למצוי

פרשת נח - פתיחות או סגירות

פרשת פינחס - מהו שלום אמיתי?

פרשת תצוה - להאיר את העולם

פרשת לך לך - איך מקרבים?

פרשת לך לך - תאווה או אחווה

פרשת קדושים - מה זו קדושה?